מדריך| בניית ערוגת ירק

במדריך זה אביא לכם מספר עקרונות והנחיות שיעזרו לכם להתחיל לבנות ערוגת ירק או אפילו גן ירק שלם. 

שיטות לבניית ערוגה 

ישנם שתי שיטות עיקריות לבניית ערוגת ירק, לכל אחת מהן יש יתרונות וחסרונות. 

1) השיטה הישנה והמוכרת ערוגה באדמה המקומית. 

2)  ערוגות מוגבהות או בשמן המחודש ערוגות ללא חפירה המוכרת גם בשם NO DIGׂ. 

חלק מהנחיות בניית הערוגה זהות לשני השיטות אך יש הבדל עקרוני בהקמתן. כמובן שיש גם עוד שיטות אך אלו הן הנפוצות ביותר. 

ערוגות ירק בשיטת NO DIG במשק חיטים

הקדמה 

 לפני שנתחיל לעבור על הפרטים  של בניית ערוגה לעומק נכיר את שלושת העקרונות המרכזיים שינחו אותנו. שמש, אדמה, ומים. שלושה דברים שבלעדיהם לא נוכל לגדל צמחים.  

1. בחירת מיקום הערוגה (שמש)

כלל חשוב שצריך להקפיד בבואנו לבחור שטח לערוגת ירקות הוא מספר שעות השמש שיש בשטח. ירקות צריכים שמש מלאה וגדלים הכי טוב ככה. לכן כשאנו בוחרים שטח לגידול נבדוק מה התנאים הקיימים בשטח. לשם כך נבין את מסלולה של השמש בשמיים. השמש זורחת במזרח ושוקעת במערב, במהלך היום השמש נוטה לרום השמיים בקיץ, ואילו בחורף נוטה לצד דרום במהלך שעות היום. על כן, חשוב לבחור שטח שאין בו מבנים או עצים גדולים בצד דרום כדי שלא יצלו על הצמחים. מינימום שעות שמש נדרשות הן 5-6 שעות של שמש ישירה ורצוי אף יותר לכיוון 8 שעות. 

כלל חשוב הוא גם להימנע באופן כללי משתילת עצים או שיחים גדולים בשטח בו מתוכננות ערוגות ירק כדי להימנע מהצללה משמעותית ופגיעה בצימוח שלהם.

כדי להבין כמה שעות שמש יש בחלק בו נרצה לגדל, נוכל לצאת אל השטח הרצוי פעם בכמה שעה במהלך היום ולרשום בטבלה האם יש שמש מלא באותו הזמן וכך לעקוב כדי לדעת מה התנאים אותם הצמחים יחוו. 

מבנה הערוגה 

הערוגה מורכבת משטח הגידול ומשבילים. רוחב הערוגה המומלץ הינו 60 עד 120 ס"מ, זאת כדי שתהיה גישה נוחה משני הצדדים לטיפול וקטיף הירקות. אורך הערוגה פחות מגביל ותלוי רק בכם. רוחב השביל יהיה 40-50 ס"מ כדי שיהיה נוח לגשת אל הערוגה. בדרך כלל לא נהוג לדרוך על שטח הערוגה למניעת הידוק של האדמה- לכן נגישות של שביל חשובה. 

אם בשטח המיועד לערוגה יש עשבייה גדולה או אבנים גדולות צריך לנקות את השטח כדי שאפשר יהיה להתחיל לעבוד על הערוגה. 

2. סימון השטח המיועד והכנת האדמה (אדמה)

מסמנים את המקום המיועד בעזרת במבוקים (או יתדי ברזל) וחוט כדי לשמור על סדר וכיוון בזמן העבודה. לאחר מכן אפשר להתחיל להכין את האדמה. כאן עבודות ההכנה מתחלקות. 

ערוגה באדמה המקומית 

נתחח את האמדה, התיחוח מאפשר לנו להחזיר לאדמה את החיוניות שהיא צריכה כדי להניב ירקות טובים. תיחוח האדמה מתבצע בעזרת את חפירה, טוריה או קלשון, לוקחים את כלי העבודה המועדף ונועצים אותו באדמה הכי עמוק שאתם מצליחים (לעומק של כ- 20 ס"מ לפחות, עדיפות לעומק של את החפירה), לאחר מכן מוציאים את האדמה והופכים אותה על המקום, חוזרים על הפעולה הזאת כגודל הערוגה. יש להשתדל לא לדרוך על החלקים שעברו תיחוח כבר כדי לא להדק חזרה את האדמה. זהו שלב אולי הכי קשה בהכנת הערוגה, לכן יש לתכנן את העבודה בחלק הזה. אפשר כל פעם להכין חלק קטן עד שמסיימים את כלל השטח המיועד לגידול הירקות. 

היתרונות המרכזיים של התיחוח הם איורור הקרקע, שיפור ניקוז המים ויצירת מקום שאפשר לשתול בקלות את השתילים/ זרעים. יש להבחין בין שני סוגי קרקע עיקריים קרקע קלה וקרקע כבדה. ניתן לזהות זאת בצורה פשוטה יחסית ע"י יצירת כדור האדמה ועירבוב עם מים. אם הכדור מתפרק זה קרקע קלה אך אם הוא לא נשבר זוהי קרקע כבדה. ניתן גם לא לעבד את הקרקע לעומק ורק לתחח את השכבה העליונה כדי לשמור על מרקם הקרקע והמיקרואורגניזמים שבה. 

ערוגה באדמה המקומית 

עוד דוגמה לערוגה באדמה המקומית 

ערוגה ללא חפירה NO DIG

הערוגה בנויה ממספר שכבות של קרטון המונחות על האדמה. אחרי כן על שכבה זו מוסיפים שכבה נוספת של קומפוסט בעובי של 20-30 ס"מ ואף יותר. כאשר הגידול מתבצע על מצע הקומפוסט. החשיבות של שיטה זו טמון במהירות הצימוח של הצמחים. בכך ששיטה זו שומרת על הלחות בקרקע ועל המיקרואורגניזמים שבתוכה ומאפשרים לטפח קרקע פוריה יותר. יתרון נוסף הוא שהצורך בעישוב פוחת משמעותית עקב ההפרדה בין הקרקע בה יש הרבה זרעים של עשבים לבין מצע הקומפוסט הנקי מזרעים שלהם. ועוד יתרון הוא בכך שניתן להקים ולטפח גינה כזו בצורה מהירה יחסית ואפילו במקומות שבהם חסרה קרקע פורייה לגידול ירקות. ואם חששתם בנוגע לקרטון אז אחרי זמן לא רב הוא יתפרק בהשפעת הלחות והצמחים יוכלו לגדול גם בקרקע מתחתיה.   

תהליך בניית ערוגה בשיטת NO DIG

3. טיוב הקרקע - הוספת קומפוסט (דשונת) 

קומפוסט הינו דשן אורגני המיוצר מפסולת אורגנית (שאריות ירקות, צמחייה, צואת בע"ח ועוד חומרים אורגניים) . הקומפוסט נוצר כתוצאה מפירוק אירובי (הכולל חמצן) של חיידקים, חרקים ואורגניזמים נוספים, אותם יצורים ניזונים מהפסולת ומפרקים אותה לגורמים. כתוצאה מתהליך זה החומרים זמינים לצמחים.

ערוגה באדמה המקומית 

בשלב זה אנחנו כבר אחרי תיחוח ראשוני של הערוגה. בשלב זה נפזר קומפוסט בכמות של 15-30 ליטר למטר מרובע בשיטת הגידול באדמה וקומפוסט זה מרכיב חשוב בבנית הערוגה וככל שנוסיף יותר כך זה גם ישתלם בהמשך. את הקומפוסט שפיזרנו עלינו להצניע באדמה עד שלא ניתן כבר להבחין בו. ההצנעה תתבצע על פני השטח של האדמה בשכבה של כ-10 ס"מ כדי שיהיה זמין לצמחים אותם נשתול. את התהליך הזה אפשר לבצע בעזרת מקלטרת. 

קומפוסט ביתי בתהליך ההבשלה שלו (ניתן לראות אדים כתוצאה מתהליך הפירוק בו נפלט חום)

אם הערוגה נקייה מכל מפגע ועשבייה אפשר לפזר את הקומפוסט לפני התיחוח הראשוני. בניית פוריות האדמה היא מעלה חשובה בבניית הערוגה וטיפוח החיוניות שלה. אדמה פוריה מניבה יבול טוב ואיכותי בלי הרבה התעסקות עם מזיקים. פיזור קומפוסט הוא התהליך הכי פשוט וקל שאנחנו יכולים לעשות כדי לשפר את פוריות האדמה. 

ערוגה ללא חפירה NO DIG

 נפזר כ-300-200 ליטר למטר מרובע, אחרי הכל בשיטה הזאת זה החלק העיקרי. כלומר שכבה של 20-30 ס"מ. 

4. בניית הערוגה 

כעת יש לנו שטח מתוחח עם קומפוסט שמוצנע בו. ניתן להגביה את הערוגה כתלולית בעזרת חפירה מסביבה של תעלה קטנה. זה יכול לאפשר איורור טוב לשורשי הצמח ולשמור על לחות מאוזנת בערוגה. יותר הכרחי באדמות כבדות. שלב אחרון לפני שתילה הוא פילוס הערוגה בעזרת מגרפה קשה כדי לוודא שיש לנו ניקוז טוב וגם בשביל האסתטיות של הערוגה בסופו של דבר. בשטח ניצור ערוגה מוגבהת מעט עם שבילים בצדדים עם חיפוי רסק עץ כדי לאפשר מעבר נוח גם שיש בוץ ולשמור על איורור הקרקע. 

הערוגה והשביל (בשיטת ה-NO DIG) 

5. התקנת מערכת ההשקייה (מים)

נקבע כמה קווים אנחנו רוצים להקצות לערוגה ואת המרחקים בין הטפטפות. קיימים כל מיני וריאציות, המקובלות יותר הן מרווחים של 30 ו- 50 ס"מ בין טפטפת לטפטפת. ניתן לשים בין 3 ל- 4 קווי השקייה עם מרחקים של 30 ס"מ בינהם. כל טפטפת מווסתת את יציאת המים, כך למשל הטפטפת המקובלת לשימוש בדרך כלל תוציא 2 ליטר מים בשעה. 

צינור 16 אופייני בערוגה עגולה 

באופן כללי, צינור ההשקייה המקובל לפריסה הוא צינור 16" חום, כאשר בעבודה עם צינורות בגינה חשוב להכיר שני סוגים, האחד הוא צינור טיפטוף עם טפטפות מובנות והשני הוא צינור "עיוור" כלומר בלי טפטפות. בצינור העיוור נשתמש כדי להוביל מים אל הערוגה מראש המערכת (תיבה בה נמצא הברז החשמלי ומחשב ההשקייה) או בחיבורים של מעברים שלא דורשים השקייה. את הצינורות מחברים בעזרת מחברי שן, כאשר קיימות כמה אופציות: מחבר טי, מחבר ישר, ומחבר זווית וסופית לסגירת קצה של צינור טיפטוף. נחבר לפני תחילת העוגה ברז ידני קטן כדי שנוכל לכבות את המים במידת הצורך. 

6. בחירת הצמחים ושתילתם  

בחירת הצמחים צריכה לקחת בחשבון מספר פרמטרים. הראשונה היא עונת השנה, יש לשים לב שירקות הם גידול עונתי המתחלק ברובו לירקות קיץ ולירקות חורף ויש מעטים שהם רב שנתיים גם. לאחר שביררנו מה הירקות המתאימים לעונה נשאל את עצמנו מה אנו אוהבים לאכול, נארגן את רשימת הצמחים כך שנאהב את מה שאנו מגדלים. דבר שני הוא תכנון הצמחים בערוגה עצמה, נשים לב לעקרונות שלמדנו בבחירת מיקום הערוגה- מיקום השמש בשמיים. נסדר את הצמחים כך שההצללה של הצמחים היותר גבוהים תהייה בכיוון צפון ואילו צמחים נמוכים יותר בכיוון דרום. כך כל צמח יקבל את מירב קרינת השמש. 

נשתול את הצמחים בגישה המשלבת, כך שניצור סביבה מגוונת ועמידה יותר בפני מזיקים. שילוב מספר צמחים תורם לעמידות מפני מזיקים בכך שיש צמחים שיכולים לדחות מזיקים ואחרים שנהנים מהגנה זו. כמו כן, למזיקים שונים יש העדפות שונות למשפחות צמחים שונות כך שנוכחות מזיקים מסוג מסויים לא בהכרח ישמידו את כל היבול. בין היתר שילוב מספר סוגי צמחים מאפשר לנו להנות מיבול מגוון וגם אם חלק לא יצליח יהיה לנו את מגוון הגידולים האחרים לקטוף ולהנות מהם. נוכל לשלב תבלינים, פרחים וירקות ביחד. 

נבטים במגש הנבטה 

סוף כל סוף הגענו אל שתילת הצמחים. נקח את השתילים הקטנים המכונים גם סטרטרים. נחפור גומה כגודל גוש השורשים של הצמח המיועד לשתילה נניח בתוך הגומה ונכסה בעדינות. פעולה זאת נוח לעשות בעזרת כף שתילה לרוב, אפשר גם להיעזר בטורייה במקרה הצורך או מקוש. 

מרווחי שתילה, כוכב מסמן טפטפת ועיגול שתיל 

נשמור על מרווחים נאותים בין הצמחים השונים, לפי הנחיות השתילה. באופן כללי יש צמחים שדורשים מרווחים גדולים בינהם ויש כאלה שצריכים פחות. כדי לדעת זאת נברר בנוגע לגודל הצמח הסופי ופוטנציאל הצימוח שלו. נברר האם זה צמח קטן או גדול, מעוצה או עשבוני, חד שנתי או רב שנתי. זה יעזור לנו לבנות ערוגה טובה ומוצלחת.

7. חיפוי הקרקע 

לחיפוי קרקע מגוון יתרונות. הוא מהווה שכבת הגנה על הקרקע שעוזרת להחזיק את המים בה. בנוסף הוא עוזר לנו להפחית את כמות העשבייה בכך שהוא מצל על האדמה ולא מאפשר את נביטת הזרעים. חיפוי טוב זה חיפוי בעובי של 5 ס"מ לפחות המהווה שכבה צפופה על פני הקרקע. יש להקפיד לא לכסות את הגידולים אלא את החלקים בין לבין. 

ניתן להשתמש בקש, עלים יבשים או כל חומר אורגני אחר כמו כפות דקלים, גזם של שיחים. רצוי לא להשתמש בחלקי צמחים שיש בהם זרעים כדי להימנע מנביטה של צמחים לא רצויים בערוגת הירק. 

רצוי לא להשתמש ברסק עץ מכיוון שהשבבים גסים ויהיה פחות כיף להתעסק בעישוב, קטיף ושאר הפעולות בערוגה. את רסק העץ נשאיר לשבילים כדי שיהיה יותר נוח לגשת אל הערוגה בכל עונות השנה. 

אפשרות נוספת היא להשתמש בפלריג- בד ארוג מחומר פלסטי. כיסוי שלו ויצירת חורים לשתילה בעזרת אש (מבער או ברנר). עליו אפשר להניח חיפוי כדי לשמור על מראה אסטטי יותר. 

ערוגה עם חיפוי בקש 

שבילים מרסק עץ 

8. הדלייה וטיפול שוטף

הדלייה היא בניית מתקנים המשמשת לייצוב צמחים מטפסים כדי לאפשר טיפול נוח ויצירת צמחים שנותנים יבול בצורה מיטבית. לכן אנחנו נבנה מתקני הדליה לצורך תמיכה בצמחים מטפסים כמו עגבנייה, מלפפון ועוד. מתקן הדליה אפשר לבנות בצורה פשוטה ונוחה. אחת הדוגמאות זה בנייה של מתקן בעזרת עמודי במבוק וחבלים או חוט ברזל. להלן כמה דוגמאות. 

הדלייה של קילטוריה טרנטיה על קשת מרשת ברזל 

 אפשריות הדליה שונות 

הדליה בין שני בזנטים עם רשת 

טיפול שוטף 

טיפול שוטף כולל בדיקה ומעבר שכל הצמחים נראים חיונים. זאת אפשר לבדוק במעבר פשוט והסתכלות. המצב התקין של הצמח זה עלים פרושים וזקופים בצבע חיוני בלי סימנים לפגיעה מכנית או פגיעה כתוצאה ממחלה. הצמח צריך להיות זקוף ולתמוך בעצמו. אם רואים על העלים מזיקים או פגעים מנסים לבדוק בקרבת מקום האם אנו רואים מזיק או נזק אחר. 

החלק הנוסף שלוקח לרוב את הזמן הרב ביותר הוא העישוב. נדאג לעשב את הערוגה כך שבין לבין הצמחים שאנו מגדלים לא יהיה הרבה עשבים. זכרו ששתילה צפופה יחסית מאפשרת לשלוט טוב יותר בעשבים מתחרים. את העשבים אפשר להוציא ביד או בעזרת סכין כדי להוציא עם השורש למניעת התחדשות. את העשבים אפשר לשים בשביל או להשתמש כחיפוי. אם יש הרבה עשבים מומלץ לקחת את חלקם לקומפוסטר (לוודא שאין זרעים על הצמחים). 

רשימה של ירקות חורף וקיץ ותבלינים  

מצורפת רשימה חלקית של צמחי קיץ וחורף ותבלינים המתאימים לגידול בערוגת הירק

חורף	קיץ	תבלינים (רב שנתי)
תרד טורקי (גלילי)	עגבנייה	אזוב מצוי (זעתר)
בצל ירוק	עגבניית שרי	אורגנו
ברוקולי	מלפפון	תימין
גזר	פלפל	זוטה לבנה
חסה	חציל	דם המכבים האיטלקי
כוסברה	פקוס	אזוביון (לבנדר)
כרוב לבן/אדום	קישוא	לואיזה
כרובית	דלעת	שיבא
כרוב ניצנים	דלורית	נענע
כרישה	ליפה	מליסה חריפה
מנגולד (סלק עלים)	מלון	מרווה רפואית
סלק אדום	אבטיח	עשב לימון
סלרי עלים	במיה	פיגם
סלרי שורש	ארטישוק ירושלמי	ציתרה וורודה
פטרוזיליה	שעועית	רוזמרין רפואי
פטרוזיליה שורש	חמניה	שום העירית
פול (קפריסאי, מצרי)	סויה אדממה	ריחן מג'יק מאונטיין
קולורבי ירוק	תרד ניו זילנדי	פלרגון חריף

המדריך נבנה לצורך סדנה במשק חיטים 

מרבית התמונות צולמו במשק חיטים בנווה מבטח