גבעות הכורכר בגבעת ברנר | הגדרת צמחים

לאחרונה התחלתי מסורת של טיולי הגדרת צמחים בגבעות הכורכר של גבעת ברנר. פעם בשנה, אני כמה חברה שהכרתי בפקולטה לחקלאות במהלך הלימודים שלי שם: מיכאל, רן ועוז יוצאים לזהות ולהגדיר צמחי בר בגבעות הכורכר.  שם יש הרבה צמחי בר טבעיים ורובם פורחים בימי האביב (מרץ- אפריל).  מרבית הצומח בגבעות מאפיין בתי גידול של כורכר וחול, למעשה זהו רכס הכורכר הרביעי מקו החוף. מעצם הימצאותם של גבעות כורכר אלו באזורים הנחשקים והמיושבים ביותר במישור החוף הופכת את השטחים של הגבעות למאוימים ובסכנת היעלמות בשנים הבאות. מה גם שגבעות אלו לא נמצאות בהגנה חוקית כלשהי של שמורת טבע או גן לאומי ואפילו לא שטח יער. לפני מספר שנים יצא אטלס גבעות הכורכר אשר מיפה ואפיין את כלל שטחי הכורכר שיש במישור החוף הדרומי וצפון הנגב (קישור). אטלס זה צריך לשמש כרקע לבניית תוכנית להגנה של שטחים אלו. כמו כן תוכלו למצוא מפה של כל גבעות הכורכר שמופו באטלס הכורכרים (קישור)

מפה של שתי הגבעות שביקרנו בהן (מתוך מערכת המידע הגיאוגרפי של קק"ל) דרומית - כ- 81 דונם, הצפונית כ- 50 דונם. 

התחלנו את הסיור בגבעת הכורכר המרוחקת יותר, שם השתמר חלק די גדול של צומח טבעי. במהלך ההליכה ראינו מספר צמחים רב ומגוון מאוד המאפיין את הצומח של גבעות כורכר. אך בחלק זה ישנם גם אזורים מופרים רבים, חלקם כתוצאה של הפרת קרקע, חלקם מרעיית יתר, חלקם מפעילות חקלאית וחלקם מנזקי סחף של מים. כל אלו יוצרים מיקרו בתי גידול מגוונים מאוד שבהם צמחים יכולים להתבסס. רשמנו, צילמנו ואספנו חלק מהצמחים בכדי לזהות ולהגדיר אותם. 

 

חלק מהגבעות הדרומיות- נוף טבעי של צומח המאפיין כוכר עם אורנים צעירים שמתבססים והרבה הפרות בשטח המישורי ליד

הגבעה השנייה שביקרנו בה נמצאת ממש מול משתלת גבעת ברנר. לפי דעתי גבעה זו השתמרה בצורה יותר טובה מהגבעות הדרומיות באזור גבעת ברנר. הצומח המאפיין גבעה זו מתבטא בקידה שעירה, זקנן שעיר ומגוון מלווים שיוצרים נוף של בתה. 

הגבעה הצפונית- ניתן לראות נוף טבעי ברובו עם עצי אורן ירושלים צעירים 

כבכל שנה אנו מנסים למצוא צמח שאנחנו לא מזהים בכדי להגדיר אותו בעזרת המגדיר הצהוב- המגדיר לצמחי בר בישראל של אבינועם דנין ונעמי פינברתון- דותן (קישור למגדיר ברשת). השנה איתרנו סוככני שלא הצלחנו לזהות מהסתכלות מעמיקה בו ואספנו פרחים, עלים ופירות צעירים לצורך הגדרתו. 

ישר הלכנו למשפחת הסוככיים מתוך הכרה עם המאפיינים הבסיסיים של המשפחה. מתוך המגדיר: הפרחים ערוכים בסוככים פשוטים או מורכבים או דמויי קרקפת. הגביע חסר על פי רוב. עלי הכותרת מפורדים, מספרם 5. השחלה תחתית. הפרי נפרד בהבשילו ל 2 זרעונים חד זרעיים. > (Apiaceae (Umbelliferae -משפחת הסוככיים. 

אחרי בחינת המאפיינים של הצמח ניגשנו להגדרה במגדיר, להלן סדר הסעיפים כפי שהגדרנו את הסוג: 

1* חפי המעטפת אינם קוצניים או הסוכך חסר מעטפת > 3* העלים התחתונים גזורים או מחולקים ל- 3-1 פעמים > 10* הפרי קירח, חלק או בעל צלעות או כנפיים >  37 הזרעונים פחוסים מגבם באופן ברור > 38 צבע הפרחים לבן, התפרחת יש לעיתים קרובות סוכך בעל פרחים שכותרתם סגולה כהה או שחורה > 39* שפת הזרעון תמימה, אינה מחולקת לאונות. העלים גזורים מנוצים פעם אחת, האונות רחבות ואינן נימיות. > עמ 492 דדרכמונית 

אספנו פירות ירוקים (זה מה יש) ופרחים בכדי להגדיר את הצמח 

המין: 

1. החפיות מופשלות, קצרות מהסוככונים. עלי הכותרת ההיקפיים גדולים בהרבה מהפנימיים. הכנית חרוטית, שפתה גלילית. כל העלים גזורים מנוצים 1-3 פעמים. הפירות הפנימיים דמוי אוזן. קוטרם 5-2 מ"מ, הפירות השטוחים קירחים, מגובששים או בעלי בליטות. 

לאחר ההגדרה ולפי כלל המאפיינים הגענו למסקנה כי לפנינו דרכמונית מצרית.  

הצמח בשטח יוצר מקבצי פריחה 

במהלך הסיור ראינו הרבה מאוד צמחים כאן אני מביא מספר צמחים שממחישים את המגוון הרחב. במהלך הסיור מתגלים גם תובנות תוך כדי תנועה ולמשל שמתי לב כי הצמח דרדר מבורך שראינו פרט אחד שלו שנה שעברה במדרון של הגבעה הצפונית נפוץ גם בחלק מהגבעה הדרומית וראינו מספר לא מבוטל של פרטים שלו. 

מימין למעלה: דרדית מצויה, מצילות החוף, מרווה דגולה, איסטיס מצוי. 
מימין למטה: שמשון סגלגל, לוטמית ערבית, שלח ספרדי, דרדר מבורך.

היו גם כמה צמחים בולטים שאותם לא הצלחנו לזהות ורק אחרי ששלחנו תמונות בקבוצות מומחים בוואטספ הצלחנו להבין מה הצמחים שראינו.

צמחים שלא הצלחנו לזהות בשטח וזוהו לאחר מכן 
מימין: חבלבל חופי, לחך מלבין ולחך בשרני 

היו גם כמה צמחים שהתלבטנו לגביהם, למשל כרבולת, האם מצויה או התרנגול? 

לבסוף הוחלט כי זה כרבולת מצויה לפי צורת הפרי.  

כרבולת מצויה- פרח, פרי ועלים 

צמחים שהכרתי אבל פחות יושבים אצלי בראש: כליינית מצויה, כרוב החוף. 

מימין למעלה- כליינית פרחים ופירות 
מימין למטה- כרוב החוף פרחים ופירות 

רשימה מלאה של הצומח שהצלחנו לאתר בשטח: 

דרדר מבורך, פרסיון גדול, תלתן חקלאי, מרווה דגולה, קרדה מכסיפה, כרוב החוף, קורנית מקורקפת, דרדר הקורים, חומעה עטויה, כליינית מצויה, מרוביון, שברק מצוי, מתנן שעיר, שלח ספרדי, קידה שעירה, מצלתיים, לוענית מפושקת, תלתן תריסני, מצילות החוף, אמיך קוצני, אלמוות הכסף, כרבולת, לחך מלבין, לחך בשרני, לחך מצוי, שמשון סגלגל, מרגנית השדה, געדה מצויה, צמרנית הסלעים, עוקץ עקרב שיכני, לוטוס מכסיף, סירה קוצנית , גרניון רך, שרביטן מצוי, ולריינית, דרדרית מצויה, לוטם מרווני, לוטם שעיר, אספרג החורש, אספרג ארוך עלים, רותם המדבר, פרג, ניסנית דו קרנית, ניסנית שעירה, סביון אביבי, שום תל אביב, תודרה, דלעת נחש, עדעד, חוחן, לשון שור מגובבת, לשון פר מצויה, פרסה משונצת, איסטיס מצוי, דרומית, חבלבל כפני, חבלבל החוף, מוצית קוצנית, עירית נבובה, רב מוץ, לוטמית ערבית, פעמונית גפורה, דרכמונית מצרית. כ- 60 מיני צמחים. 

צמח שנתקלתי בו לראשונה: פעמונית גפורה, מין אנדמי לישראל ושכנותיה

וגם עולם החי לא נעדר וזכינו לראות קצת מבעלי החיים שמבלים את זמנם בגבעות הכורכר. במהלך הטיול נתקלנו בביצים של כרוון שמקנן על האדמה, תופעה שפחות הכרתי, הקן שלו זה בעצם גומה קטנה בקרקע. ראינו גם עכביש שמחליף צבעים בהתאם לפרח עליו הוא נמצא. וגם הצאן שרועה בגבעות הכורכר נגלה אלינו בכניסה לגבעה הצפונית והוא גם בחלקו מעצב את הצומח ומשפיע עליו. בגבעה הצפונית פגשנו בתוואי התהלוכה שניזון מעלים צעירים של אורנים שגדלים בגבעות ועלול להוות מפגע לאנשים שיגעו בו בטעות.

מימין למעלה: יפרוחית (סטרביש הפרחים), ביצים של כרוון מצוי, עזים וכבשים רועות 
מימין למטה: תוואי התהלוכה, צב יבשה מצוי, אנפית הבקר 

החורשה הוותיקה של אורן ירושלים בתוך גבעת ברנר סמוך לגבעה הצפונית  

בשתי הגבעות ישנם עצי אורן שנבטו והתבססו בהן, זאת כנראה בשל הקרבה של נטיעות שבוצעו בגבעת ברנר לצורכי גינון ושיפור הנוף. עדיין האורנים תופסים שטחים די מצומצמים מגבעות הכורכר. בתמונה אפשר לראות פס צר של אורנים בוגרים נטועים בתוך גבעת ברנר סמוך לגבעה הצפונית. זוהי תופעה מוכרת כך שאורנים נובטים בשטחים טבעיים סמוכים לשטח בו ניטעו. אם ברצוננו לשמור על גבעות הכורכר עם כיסוי מרבי של צמחים טבעיים ונוף של בתה ושיחייה ככל הנראה נידרש להסיר את האורנים. כרגע אין איום ממשי על הצומח הטבעי שתופס את מרבית שטח גבעות הכורכר. 

המשתתפים בטיול: מימין: מיכאל, רן, עוז ואני. 

ניפגש באביב הבא לעוד סיבוב בטבע. כל יציאה לטבע שונה מקודמותיה ויש אפשרות לגלות עוד משהו חדש או ללמוד טוב יותר את מה שכבר ידעת. 

תצורות הצומח האופייניות לישראל

בניגוד לגינות נוי ביתיות, הצומח הטבעי סביבנו מאורגן בהתאם לתנאי הסביבה בהם גדל; בגינה הביתית אנחנו מחליטים מה, איפה וכמה לגדל, ועלינו לתחזק בצורה שוטפת את הגינה כדי לשמור את הצורה ואת השפע הנכון של כל צמח וצמח. לצומח הטבעי סביבנו, לעומת זאת, יש סדר, צורה ושפע שהם תוצר של אינטראקציות עם גורמי סביבה טבעיים ומלאכותיים בעלי השפעה שונה הנשמרים לאורך זמן באופן טבעי עם אינטרקציות טבעיות ואינו דורש התערבות תכופה ומתמדת של האדם. כאשר בתוך כל תצורת צומח יש עוד מאפיינים אשר קובעים את הנוף,  צפיפות- צומח צפוף או דליל, גובה הצומח- גבוה או נמוך, סוג הצומח- שיחים, עצים ועשבים ועוד. 

נוף הנשקף מתל עדולם- שטחים טבעיים וחקלאים היוצרים מגוון נופי 

האקלים בחלקה הצפוני של ישראל הוא ים תיכוני - חלק קטן מהשנה גשום וקר, ברוב השנה אין משקעים והטמפרטורות גבוהות יחסית. מבחינת הצומח הטבעי, אקלים זה מתאפיין בצמחים ירוקי-עד ובמגוון גדול של חד-שנתיים. לכן, חלק גדול מהצמחייה (פלורה) בישראל מורכב מצמחים חד-שנתיים (כ- 44% מכלל הצומח הטבעי), ואם מחלקים את כלל מיני הצומח לפי הסרת  הנוף בעונה הקשה נראה כי כמעט 70% הם בני חלוף. הסרת הנוף בעונה הקשה הכוונה לכך שהצמח נכנס לתרדמה ומסיר את החלקים הרגישים שלו (עלים בעצים וכלל הנוף בעשבוניים וגיאופיטים) ונשאר רק איברי אגירה או ניצנים רדומים שיתחדשו כאשר התנאים יהיו נוחים יותר לצימוח. נשירי חורף הם הדוגמה הבולטת של קבוצה זו אך יש גם דוגמאות נוספות כמו גיאופיטים שגדלים ופורחים בחורף ובקיץ הם בתרדמה. 

גרף 1: א. אחוז מתוך כלל מיני הצומח בישראל בחלוקה של בן קיימא ובן חלוף ב. אחוז מכלל המינים מצמחיית ישראל לפי צורות חיים (עובד לפי נתונים מצמחיית ישראל ברשת)

הצומח הטבעי מושפע מכמות המים, האור והנוטריינטים הזמינים בבית הגידול. גורמים אלו מושפעים בתורם מגורמים נוספים; כמות המים מושפעת מאזור האקלים - בצפון הארץ אקלים גשום יותר מאשר בדרום הארץ באופן כללי. כמו כן כמות המים הזמינה לצמחים מושפעת מסוג הקרקע והמסלע שנמצא באזורים שונים (לרוב הימצאות חברות צומח נמצאות בתאחיזה גבוה למסלע), בעיקר בנפח הקרקע שהורטבה ותאחיזת המים של הקרקע. כמות האור בבית הגידול היא תנאי משני ותלויה מאוד בתצורת הצומח, כך למשל תצורות צומח מעוצות וגבוהות יהיו בעלי רמות קרינה נמוכות יותר וכתוצאה מכך גם הצומח שיוכל לגדול ולהשתלב בהן. כמות הנוטריינטים גם היא תנאי משני שיכול להשפיע על הופעת מיני צומח מסוימים. 

תצורת צומח היא צורת הנוף הקיימת בסביבה. זהו בעצם שילוב אופייני של כמה מצורות החיים השונות (עץ, שיח, עשבוני)  שיוצרות את הנוף שאנו רואים, כך למשל עצים גבוהים עם חופה סגורה מרכיבים תצורת צומח של יער. 

איור 1: תצורות אופייניות לחבל הים תיכוני בישראל, שיחייה באזור גבעת ברנר, חורש בעדולם ויער בהרי ירושלים. רק ממבט ראשוני כבר אפשר להבין מה תצורת הנוף שלפנינו. 

החלוקה הכללית לרוב נוגעת להיותם של הצמחים עשבוניים או מעוצים שכן זה משליך על הרבה תכונות שלהם בשטח. העשבוניים הם לרוב בני חלוף ויש עונה בהם הצמחים מתייבשים ומפזרים זרעים ונובטים בעונה שלאחר מכן, לכן הנוכחות שלהם בשטח משתנה ויכולות להיות שנים טובות יותר וטובות פחות. לעומת זאת המעוצים שהם מיוצגים ע"י בני שיח, שיחים שהם יחסית נמוכים ועצים שהם לרוב גבוהים מאוד. המעוצים זהו מרכיב בנוף אשר נשאר לאורך כל העונות וממשיך לצמוח ולגדול בכל עונות השנה כך שגם אם הוא לא גדל בעונה הקשה עדיין יש לו נוכחות רציפה בשטח, וכל שנה יש צימוח נוסף והוא מצטבר לצימוח הקודם. 

איור 2: דוגמאות לצורות חיים 

לעיתים שטח שאין בו עצים מתואר במילים "אין שם כלום- שטח ריק", אך האומנם זה נכון? גם שטחים שאין בהם עצים זה שטח עם חשיבות נופית, אקולוגית וממשקית. צריך לדעת להתייחס גם לשטחים נוספים שהם לא יער נטע אדם של עצים אלא לראות את המורכבות של השטח הטבעי ולהשתלב בו בצורה הנכונה.  ברשומה הנוכחית אציג מספר הגדרות כלליות הנשענות על מדריך מיפוי הצומח שהוציא מכון דשא. 

עשבוניים (בתה עשבונית) 

כלל המעוצים לא מגיע ל- 10% כיסוי. התצורה הנפוצה היא צומח עשבוני ים תיכוני למשל בתה עשבונית בתל שוכה בשפלת יהודה.  

איור 3: בתה עשבונית בתל שוכה בשפלת יהודה

בתה 

מעוצים בגובה עד 1 מטר, בכיסוי 10% ומעלה. נפוצה בצפון הארץ, מרכז ואף בספר המדבר. למשל בתת סירה קוצנית ביער חרובית שבשפלת יהודה.  

איור 4: בתה של סירה קוצנית ביער חרובית 

שיחיה 

בשמה הקודם גריגה. שיחים ועצים נמוכים בגובה 2-1 מטר בכיסוי 10% ומעלה. נפוצה במרכז הארץ וצפונה. למשל שיחיה של קידה שעירה בגבעות הכורכר בגבעת ברנר. 

 

איור 5: שיחיה של קידה שעירה ומלוויה בגבעות הכורכר בגבעת ברנר 

חורש 

עצים ושיחים גבוהים בגובה 6-2 מטר בכיסוי 10% ומעלה. חורש אלון מצוי ואלת ארץ ישראלית בשפלת הרי יהודה ביער נחושה.

איור 6: חורש של אלון מצוי באזור נחושה שבשפלת הרי יהודה

יער 

עצים ושיחים גבוהים בגובה 6-2 מטר, בכיסוי 10% ומעלה, אין רציפות אופקית, בדר"כ עצים בעלי גזע אחד.

• יער צפוף 
• יער בצפיפות בינונית 
• יער פתוח 

איור 7: יער בצפיפות גבוה באודם ברמת הגולן 

יער גבוה

עצים בגובה מעל 6 מ' בכיסוי 10% ומעלה. 

• יער גבוה צפוף 
• יער גבוה בצפיפות בינונית 
• יער גבוה פתוח (בעבר נקרא יער פארק)

איור 8: יער אורן ירושלים נטוע בשחריה בתפר בין שפלת יהודה לנגב הצפוני

מקרים ספציפיים של תצורות הצומח: 

מלחה 

צומח הגדל באזור בו יש מים מלוחים. בדרך כלל צמוד לחוף הים ובמדבריות בהם יש נביעות של מים מלוחים.

תצורה זו מאופיינת ע"י צמחים נמוכים לרוב ועמידים למליחות. תצורת צומח זו הינה ווריאציה של בתה.

איור 9: מלחה באזור עתלית בצמוד לים 

צומח גדות 

צומח שגדל בגדות נחלים מתאפיין בדרך כלל במספר מיני צומח כמו קנה מצוי ועבקנה שכיח. 

איור 10: צומח גדות של קנה מצוי בערוץ נחל סמוך לכביש 383

תצורות הצומח הן הגדרה ברמת הנוף ולכן הנראות שלהם חשובה. ניתן לזהות ולאפיין תצורות צומח רק ממבט חטוף על הנוף. כמובן שכל תצורת צומח יכולה להיות מורכבת ממינים שונים והרכבים שונים המרכיבים אותם. אך לרוב יש צמחים שיוצרים יחדיו חברות המהוות תצורת צומח מוגדרות, כך לדוגמה סירה קוצנית (שיח נמוך) יוצרת בתה, קידה שעירה (שיח גבוה) יוצרת שיחיה ואילו אורן ירושלים (עץ גבוה) יוצר יער גבוה. זאת בשל התכונות של כל אחד מהצמחים האלו. מספר תצורות צומח יכולות להיות קיימות בתא שטח קטן למדי ולהשתנות בצפיפות ובהרכב המינים.

חלק מתצורות הצומח הן טבעיות וחלקן מושפע מפעולות ממשק שונות (ממשק אלו הן הפעולות המתבצעות בשטח בהיקפים גדולים), כך לדוגמה יער רחבי עלים יתקבל לרוב רק מגיזום והרמת נוף אינטנסיבית של החורש. כיום כחלק מפסיפס הצומח ישנם תצורות צומח הנמצאות בחסר בחלק מחבלי הארץ. בהרי יהודה למשל בתה נמצאת בחסר עקב התפתחות חורשים רבים ויערות מחטניים שניטעו בעבר. 

בואו נכיר את תצורות הצומח הנפוצות ונדע לזהות אותן בשטח כדי שפעם הבאה לא נגיד שיש כלום בתא שטח שבו יש כיסוי נרחב של עשבוניים או שיחים ולאו דווקא עצים.  

מקורות 

הרשומה מבוססת ברובה על: 

מדריך למיפוי צומח ישראל קישור 

אנציקלופדיית החי והצומח של ארץ ישראל כרך 8 הצומח של ארץ ישראל