שמורת טבע איריס הארגמן בית חנן| הגדרת צמחים

 השנה למרות המלחמה עם אירן הצלחנו לצאת ולהגדיר צמחים. רגע אחרי שהתבשרתי שיש הפסקת אש אירגנו טיול להגדרת צמחים. הפעם בחרנו בשמורת טבע איריס הארגמן סמוך לבית חנן. מדובר על גבעות כורכר בתוך שטחים חקלאים רבים. השמורה מייצגת נוף של צומח שהולך ונעלם בעקבות שימושים אינטנסיביים של קרקע באזור המרכז לטובת מגורים, דרכים וחקלאות. בדומה לגבעות הכורכר באזור גבעת ברנר שכבר כתבתי עליהם בעבר. 

הנוף האופייני של גבעות הכורכר 

שמורת הטבע בית חנן כ- 31 דונם 

צהוב- שכבת הכורכרים, אפור- שמורת טבע מוכרזת (מתוך Arcgis onlaine מכון דש"א, רט"ג) 

השמורה הינה שני גבעות כורכר צמודות המאפיינות את מישור החוף. כל השמורה מוקפת בשטחים חקלאיים אינטנסיביים של גידולי שדה, מטעים ואף חורשות אקליפטוסים. במפה השניה אפשר לראות ששטחי גבעת הכורכר יותר משמעותי בנוף מאשר השטח המוכרז שמורת טבע בפועל.

השביל בגבעה הראשונה תחום בעמודי עץ עם כבל מתכת

בשמורה שני חלקים עיקריים, באחד מהם ישנו שביל אורכי ההולך בשיא הגובה של הגבעה ומתחבר אל החלק השני שמופרד על ידי שביל ופרדס. בחלק השני ישנו שביל מעגלי קצר העובר בהיקף הגבעה השנייה. ישנו גידור בעמודי עץ עם כבל מתכת שתוחם את השביל ונועד בכדי שהמטיילים לא ילכו בתוואי חדש ויגרמו לנזק לצומח ולקרקע.

פשתנית יפו- צמח אנדמי למישור החוף בישראל

צמח בולט בגבעות הכורכר בבית חנן בעונה זו הינו פשתנית יפו שנמצאת בשיא פריחה בעת שביקרנו במקום. צמח חד שנתי אנדמי למישור החוף ממשפחת הלכחיים. העלים מסורגים, הפרחים מיוחדים בצורתם, הפרח דו שפתני, ונראה כמנותק מהצמח עצמו. צבעו סגול עמוק, הלוע מעט בהיר יותר ולאורך השפה העליונה משורטט ערוק כהה. הדורבן ארוך ישר וחד. עלי הגביע שעירים מאוד השערות רבות וסמורות. הפרי עטוף בגביע, התפרחת כולה מבריקה בשל נוכחות השערות. בשטח מצאנו מספר פרטים שאי אפשר לפספס.

מימין למעלה: מתנן שעיר, שברק מצוי ומקור חסידה מפוצל 
מימין למטה: כרוב החוף, לוענית קטנה וצנון מצוי 

אחרי שסיימנו את הסיבוב העיקרי בשמורה חזרנו לאוטו ושם מיכאל הבחין בחרק מתחת לאוטו, אין לי מושג איך. מיכאל טפס מקל שהיה בקרבת מקום ואחרי כמה ניסיונות להוציא אותו מתחת לאוטו הוא הצליח. לאחר מכן הבנו שהוא חשד שמדובר בעכביש ולא אחר מאשר אלמנה שחורה. צילמנו אותה מכל הכיונים ותהינו לעצמנו אם יש באמת אלמנה שחורה בישראל. אחרי בירור בקבוצות ושאלות ליודעי דבר הבנו שאכן נתקלנו באלמנה שחורה! עכביש ארסי ביותר. מעניין להיתקל בעכביש מסוכן ולהיות במרחק כל כך קרוב. נפוצה בארץ בעיקר במקומות יבשים וחמים בדרום הארץ בנגב ובערבה מדבר יהודה בקעת הירדן וספר המדבר אבל יכולה להימצא גם במישור החוף באזורי כורכר וחולות. המין המדובר הוא אלמה שחורה ים-תיכונית. 

אלמנה שחורה Latrodectus tredecimguttatus

הפעם שמנו לב לנוכחות של צמח סוככי שהיה נפוץ בשמורת הטבע ולפי המראה שלו חשדנו שמדובר בגזר החוף. לטובת הגדרה מצאנו צמח שכבר מייצר זרעים וניסינו להגדיר. להלן מהלך ההגדרה.

מימין זרעים משמאל עלים של גזר החוף 

תפרחת של גזר החוף 

הלכנו ישר למשפחת הסוככיים במגדיר, להלן הגדרת המשפחה מהמגדיר: הפרחים ערוכים בסוככים פשוטים או מורכבים או דמויי קרקפת. הגביע חסר על פי רוב. עלי הכותרת מפורדים, מספרם 5. השחלה תחתית. הפרי נפרד בהבשילו ל 2 זרעונים חד זרעיים. > (Apiaceae (Umbelliferae -משפחת הסוככיים  עמ' 458.

הגדרת הסוג: 

1* חפי המעטפת אינם קוצניים או הסוכך חסר מעטפת >3* העלים התחתונים גזורים או מחולקים 1-3 פעמים >10הפרי כולו או חלקו, מכוסה שערות, זיפים, שיכים, קוצים בליטות, גבשושיות או יבלות. >11*שיני הגביע אינן מנוצות, הסוככים אינם כדוריים, הסוככונים בעלי יותר מפרח אחד >12הפרי מכוסה שיכים, זיפים או קוצים>13* הגבעולים קיריחים או בעלי שערות פשוטות, חסרות שיכים מקורסים >14* העלה גזור מנוצ  3- פעמים, רוחב האונות הסופיות עד 3 מ"מ>15* שיכי הזרעון מקורסים ולא מאונקלים, אורך הפרי פחות מ- 1 ס"מ >16*הזרעון בעל 7 טורים של שיכים היוצאים מ- 4 הצלעות השניוניות וכן מ- 3 הצעלות הראשוניות> גזר עמ' 497

הגדרת המין: 

צמחים שרועים הגדלים בקרקעות חוליות. אורך הפרי כ- 4 מ"מ. בסיס השיכים משלוש צר, שיכים שכנים כמעט ולא מחוברים בבסיסם. הצעלות הראשוניות אינן ניכרות. חפי המעטפת קצרים בהרבה מקרנות הסוכך. קרנות הסוכך שונות באורכן. הארוכות שבהן מגיעות ל6 ס"מ.  

 גזר החוף Daucus littoralis

אחד הדברים שהתפספסו בהגדרה הוא שלא שמנו הצמח לא זקוף אלא שרוע ושוכב על צמחים אחרים. על כן בנוף הוא נראה מאוד זקוף וזה היה חלק חשוב בהגדרת הצמח. מסקנה- חשוב להגדיר בקרבת מקום לבית גידול הצמח בכדי לוודא את כל המאפיינים. כמו כן כל נושא השיכים והשערות היה מבלבל מאוד וגם ההגדרות של מקורסים ומאונקלים לא עשו חיים קלים. 

שרדנו עוד מאבק הגדרה עם המגדיר הצהוב. 

מימין הלקט בשל, משמאל הלקטים ירוקים של איריס הארגמן 

העונה של איריס הארגמן כבר הסתיימה וכעת נשארו על הצמחים רק הלקטים של זרעים, חלקם הבשילו וחלקם היו עוד ירוקים. בתוך ההלקט ישנם זרעים שחורים עגולים שיכולים לשרוד הרבה מבלי לנבוט בתנאים היבשים של גבעות הכורכר. כדי שזרע ינבוט הוא צריך לעבור שחיקה פיזית שמחלישה את הקליפה ומאפשרת למים לחדור פנימה. 

תלתן פלישתי 

בנוסף אחרי שחזרתי הביתה שמתי לב שבאחת התמונות מופיע תלתן פלישתי. צמח אנדמי למישור החוף ולגבעות הכורכר. עלי הכותרת אינם נושרים אלא מתייבשים ומתרחבים לכדי צורת מפרש קטן ושעיר שעוזר לצמח להפיץ את הזרעים. 

מררית החוף מימן ללא הכתם ומשמאל עם הכתם שהוא הבשלת האבקנים

עוד צמח מעניין ולא נפוץ מידי שנתקלנו היה מררית החוף. במיוחד היה מבלבל וממעניין הנקודה השחורה באמצע הפרח. תחילה חשבנו שזה שני צמחים שונים. אחרי חיפוש הבנו שהכתם השחור במרכז זה בכלל האבקנים (!!!). לצמח זה רק פרחים לשוניים. הפרחים הלשוניים נמצאים בהיקף ואצלם יש רק עלה כותרת אחד דמוי לשון. ואילו הפרחים הפנימיים כוללים אבקנים ועמודי עלי.   

נזרית חופית 

רשימת הצמחים המלאה: חרצית עטורה, פשתנית יפו, עירית קטנה, מקור החסידה מפוצל, מררית החוף, פרג אגסני, חומעה, לוענית קטנה, נזרית חופית, רותם המדבר, שרביטן מצוי, ציפורנית מצרית, לשון שור מגובבת, חצב מצוי, שברק מצוי, שברק דביק, חבלבל השדה, חלבלוב, תורמוס ארץ ישראלי, מרקולית, דרדר הכורים, כרוב החוף, קחוון מצוי, חרצית השדות, שעורה תרבותית, זנב ארנב ביצני, שיבולת שועל נפוצה, עשנן, צחנן מביש, רכפה מזרחית, תלתן פלישתי, תלתן הארגמן, תלתן דו גוני, קורטום דק, זון אשון, מתנן שעיר, לכך כריתי, קוטב, קדד, זקנן שעיר, גזר החוף, אלמוות הכסף, שום אשרסון, איריס הארגמן, חילף החולות, אלקנת הצבעים, בן חיטה רב אנפין, צנון מצוי, שיזף מצוי, שום תל אביב, מרגנית השדה, לוטוס רך, דלעת נחש, מררית שסועה. כ- 56 מינים. 

הר הטייסים| הגדרת צמחים

 השנה החלטתי לשנות מיקום ולצאת בטיול הגדרת הצמחים המסורתי להר הטיסים שבהרי ירושלים. בשנים עברו יצאנו בעונת האביב שאופיינית בפריחתם של מרבית הצמחים החד שנתיים וחלק גדול מהרב שנתיים המעוצים לגבעות הכורכר בגבעת ברנר, על כך תוכלו לקרוא בפוסט משנה שעברה. כך שהאביב זאת העונה המתאימה ביותר למצוא צמח לא מוכר להתחיל להגדירו. השנה החלטתי לנדוד למקום אחר ולחפש שם צמחים מיוחדים להגדרה ובכללי לשנות אווירה. הר הטיסים הינו שמורת טבע של רט"ג. הר הטיסים מאופיין במספר תצורות צומח שהעיקרית שבהם היא החורש הכולל אלון מצוי, אלה ארץ ישראלית, אשחר ארץ ישראלי ועוד מגוון מינים מלווים. כמו כן יש מספר נקודת של תצורות נוספות הכוללות בתה ושיחייה. מלבד הנוף היפה הנצפה ממנו, בהר הטיסים התקבצו להם מספר סחלבים מיוחדים שעליהם נרחיב בפוסט זה. 

הר הטיסים בהרי יהודה, כ- 470 דונם. 

התחלנו לעשות את המסלול שעובר בלב השמורה ועובר ליד הגלעד להנצחת חללי חיל האוויר. הלכנו על שבילים מרוצפים ורחבות גדולות בין לבין, שם מצאנו פרטים של שנק החורש וסחלבן החורש שהיו בפריחה כבר, צילמנו והתפעלנו מהמראה שלהם. לאחר הליכה של כרבע שעה הגענו לשביל חצץ שעולה מעלה ומגיע לראש ההר. שם עשינו תצפית ממגדל תצפית המשמש את התצפיתנים של קק"ל לגילוי שריפות וראינו את כל ההר מלמעלה. 

סחלבן החורש 

סחלבן החורש הינו צמח בעל קנה שורש, פורח באביב בחודשים מרץ אפריל. הפרח לבן עם כתם צהוב במרכז. לסחלבן גבעול פריחה זקוף ובלתי מסועף הנושא עלים לאורך כל אורכו גבוהו כ- 50 ס"מ והוא נושא כ- 20 פרחים. העלים התחתונים דמויי חרב ואילו העליונים מסורגים והופכים בהדרגה לחפי הפרח. הסחלבן גדל בצל חלקי או מלא בחורש הים תיכוני. הצמח נחשב כחקיין של לוטם מרווני בשל הדימיון לצבעוניות שלו, לבן עם כתם צהוב במרכז. כך נמצא שפרחי הסחלבן בקרבת לוטם מרווני הואבקו יותר מאשר בפרטים שהיו רחוקים (מחקר של אמוץ דפני). הצמח לא מביא תגמול למאביקים שלו ולכן האבקה שלו נקראת האבקת רמייה בדומה לעוד מספר סחלבים אחרים. 

שנק החורש 

שנק החורש הינו צמח ספרופיט, כלומר ניזון מחומר אורגני מת. הוא בעל קנה שורש, חסר עלים. הפריחה על גבעולים עבים בגובה 40-120 ס"מ ובראשו התפרחת בצבע כחול- סגול ועד לילך. עמוד הפריחה צבעו סגול-חום,לאורכו ישנם חפים דמוי ביצה או אזמלניים החובקים את עמוד התפרחת. מואבק על ידי חרקים ואולי גם האבקה עצמית. הצמח לא מבצע פוטוסינתזה וניזון מחומר אורגני נרקב בקרקע כדוגמת עלים שנושרים ומתפרקים. גדל בהרים הימתיכוניים בגליל, בגולן בכרמל ובהרי יהודה. 

סחלב שלוש השיניים

סחלב שלוש השיניים הינו צמח הגדל מתוך פקעת חד שנתית המתחדשת כל שנה. פורח בין חודשים מרץ עד אפריל. לסחלב זה תפרחת כדורית צפופה. צבע הפרחים ורוד- סגול עם המון נקודות לבנות. צומח בהרים בצפון ומרכז הארץ. תפוצתו העולמית רחבה ומגיעה עד מרכז אירופה ומערב אסיה כאשר מרכז תפוצתו בארצות הים התיכון.  

סחלב הגליל 

סחלב הגליל הינו גיאופיט בעל פקעת חד שנתית. לצמח עלים דמויי אזמל הגדלים בצורת שושנה (העלים יוצאים כמעט מאותה נקודה בבסיס הצמח). מבין העלים עולה גבעול תפרחת שבראשה נישאת שיבולת גלילית עם 10 עד 70 פרחים. סדר הפריחה מלמטה למעלה כמו בסחלב מצויר וזאת בניגוד ליתר הסחלבים. צבע הפרחים נע בין לבן, דרך ורוד, ארגמן ואף צהוב- ירוק לעיתים. השפחית מקושטת בנקוגדות ארגמניות כהות על רקע בהיר. הפרח ניתן לזיהוי בקלות יחסית לפי צורתו הדומה לאיש עם ידים ורגליים ובליטה בין "הרגליים" (איש עם פיש). סחלב נוסף בעל פרחים דומים בצורתם הוא סחלב איטלקי. סחלב הגליל פורח באביב בין החודשים פברואר לאפריל. הצמח תת אנדמי ותפוצתו העולמית משתרעת בישראל ובסוריה בלבד. 

ניאונטינאה תמימה 

נסענו גם סמוך לגבעת יערים שם מצאנו את ניאונטינאה תמימה  לפי מיקום שמצאנו בעמוד ענן (על דרך נוף דרומית ביער הקדושים, מתחת לאיתנים תחתית). 

ניאונטינאה  תמימה הינה גיאופיט עם פקעת חד שנתית שמתחדש בכל שנה. פורחת בין מרץ למאי בפרחים שצבעם ורוד ארגמן ולפעמים גם בצבע צהבהב. התפרחת כוללת הרבה פרחים צפופים. לפרח שפית (עלה כותרת תחתון) שצורתו של אדם פרוש זרועות ורגליים בדומה לסחלב הגליל וסחלב איטלקי. השפית מנוקדת לעיתים בכתמי ארגמן. הצמח נדיר בארץ וגדל באזורים אחדים בלבד. 

במהלך הטיול בשמורה ערכנו תצפית למסביב לשמורה שם נשקף נוף של יערות מחטניים נטועים שקק"ל נטעה בשנות ב- 50 וה- 60 יערות עמינדב, סטף והקדושים. כמו כן נראה היטב שטח השריפה של שנת 2021 שכילתה כ- 11,000 דונם יער ביערות סטף והקדושים כולל חלק מהר הטייסים. 

יער הקדושים שנשרף ב 2021 וברקע נשקף מישור החוף 

שמורת הר הטייסים ממגדל התצפית (הכניסה רק לצורך צופי אש של קק"ל)

יער הקדושים החלק שנשרף בשנת 2021 וברקע העיר מודיעין 

יער סטף שחלקו נשרף בשנת 2021 והעיר ירושלים ברקע

גם השנה החלטנו להגדיר צמח שלא הצלחנו לזהות ממבט ראשוני. כבר בסיבוב הראשוני שעשינו באחד השבילים הצדדיים של המקום שמנו לב לצמח עם פירות כדוריים שמשך את תשומת ליבנו, אחרי שהתלבטנו מה זה יכול להיות ולא כל כך הצלחנו עזבנו את הצמח והמשכנו לטייל ולחפש את הסחלבים שמייחדים את המקום. אחרי שחזרנו מהסיבוב ואחרי שמצאנו את מיני הדגל החלטנו להגדיר את הצמח. ניסנו בהתחלה ישר להגדיר במשפחת הסוככים את הסוג אך כל האפשרויות שבחנו לא הסתדרו אז נאלצנו להגדיר גם את המשפחה. להלן ההגדרה המלאה.  

הגדרת משפחה (עמ' 58): 

1*צמחים בעלי פרחים >2* צמחי יבשה> 3* צמחים שונים ממשפ' השרבניים> 4* הכותרת אינה פרפרנית> 5* הפרחים אינם ערוכים בקרקפת> 6* הפרחים אינם ערוכים בסוככים> 7* מספר אברי הפרח שונה מ- 4 מכל אחד מהאיברים> 8* צמחים בעלי פרחים שונים מהתיאור ב-8 (עלים צרים, עטיף, מוץ) >   10* עשבוניים ובני שיח> 12* כל עלי הכותרת מאוחים לפחות בבסיסם> 15השחלה תחתית> עמ' 76 קבוצה 7 צמחים דו פסיגים מאוחי עלי כותרת, השחלה תחתית> 

1*> 5* העלים נגדיים או ערוכים בדור> 8 אבקנים 3-1 השחלה בעלת ביצית 1 הפפרי רעון העלים נגדיים > משפ' הוולריינים Valerianaceae עמ' 643 

הגדרת סוג: 

1* הפרי חסר ציצית של שערות, אבקנים 1-3 צמחים חד שנתיים נמוכים > ולרינית Valerianella  עמ'644. 

מצד ימין פרחים, צד שמאל הפרי האופייני 

הגדרת מין: אוגן הגביע בפרי דמוי שלפוחית כדורית שעירה, בעלת 6 שיניים חדות מופנות כלפי פנימה > ולרינית משולחפת Valerianella vesicaria. 

מימין לוטמית דביקה משמאל לוטמית ערבית 

בהמשך הטיול מצאנו מספר פרטים של לוטמית דביקה, לה יש פרח בצבע צהוב בהיר ועלים נגדיים לעומת לוטמית ערבית לה עלים מסורגים ופרח גדול יותר בצבע צהוב "חלמון" וראינו מספר פרטים שלה. נראה כי הלוטמית הדביקה גדלה יותר על משטחי החוואר. 

מימין שמשמון אזוביוני משמאל כלכך סורי 

שני צמחים שלא ראינו את הפריחה שלהם אבל הצלחנו לזהות בשל צורת העלים המיוחדת שלהם בשילוב עם מבנה הצמח. אחד מהם הוא צמח נדיר, כלכלך סורי. גדל בקרקע רנדזינה כמו על פסגת הר הטייסים. עוד צמח לא נפוץ במיוחד הוא שמשון אזוביוני. שניהם נמצאו בשיפולים הצפון מזרחיים של הר הטייסים סמוך לעמוד המתח עליון הנמצא בשמורה. 

בשמורת הר הטייסים נראים גם מספר תשתיות ארציות שעוברות דרכה בדומה לתשתיות ישנות שלא עשו חשבון לנוף או לטבע ועכשיו יש כבר עובדה מוגמרת כך שהתשתיות עוברות בלב השמורה. תשתיות כמו קוי מים עיליים ועמודי חשמל. גורמים בעיקר לפגיעה נופית כחלק מהטבע. ולעיתים במקרים שנדרש לשדרג גם עלולות לגרום לנזקים ישירים בצומח ובקרקע. מעבר לכך, קו המים יכול גם להוות מכשול עבור זוחלים וחיות קטנות שלא יכולות לעבור מעליו.  כיום נמנעים מלהעביר תשתיות עליות וגם אם בוחרים לעשות תשתית עלית היא תהיה מחופה ותשתלב בנוף בשילוב שיקום נופי. כחלק מהיותו של האתר גם אנדרטה להנצחת חללי חיל האוויר ישנו פיתוח של תשתיות מים וחנייה בחלק זה. שילוב מעניין של טבע ופיתוח לטובת ביקור האנשים.  

תשתיות בהר הטייסים. תמונה גדולה בצד ימין קו 161 חשמל עילי. שמאל למעלה קו מים 40 צול עילי. 
שמאל למטה משטחי חנייה לטובת האנדרטה של חיל האוייר לאירוע השנתי ביום הזיכרון.  וברז מים שמוקם באזור האנדרטה בין הצומח הטבעי. 

בשמורה ישנו מגוון צמחים אשר ברובם בני חלוף, גיאופיטים וחד שנתיים שהנוף העל אדמתי נעלם בעונה הקשה  מלווים אותם בני שיח, שיחים ועצים המפוזרים ביניהם. מוצגים כאן חלק מהצמחים שזיהינו בשטח. כ- 60 מיני צומח. 

מימין למעלה: מקור חסידה גדול, זקן סב מצוי, זוטה צפופה,  ואגס סורי 
מימין למטה: אלקנה סמורה, רכפה גדולה, לוטוס יהודה, נץ חלב צרפתי

רשימה מלאה של הצמחים שזיהינו בסיור: מרגנית השדה, דם המכבים, פרסיון גדול, שלהבית דביקה, אלון מצוי, לוטם שעיר, לוטם מרווני, קידה שעירה, פואה מצויה, קיסוסית קוצנית, אלה א"י, מוצית קוצנית, אפון מצוי, טופח נאה, דמומית נאה, קרדה מכסיפה, פרע מסולסל, חלבלוב השיח, זוטה צפופה, לכך בשרני, תלתן הארגמן, כרבולת מצויה, פרסה רבת תרמילים, רקפת מצויה, חד שפה, מרווה  משולשת, כלך מצוי, צמרנית הסלעים, משרעת, מרור הגינה, שלח ספרדי, שום משולש, חרצית עטורה, ציבורת ההרים, סחלבן החורש, שנק החורש, טבורית נטויה, טרשנית, ניסנית, פשתה שעירה, אלקנה סמורה, נורית אסיה, מקור חסידה גדול, קורנית מקורקפת, חרחבינה מכחילה, קטלב מצוי, אורן ים, סירה קוצנית, קחון מצוי, סחלב שלוש השיניים, סחלב הגליל, רכפה גדולה, שמשון אזוביוני, געדה מפושקת,  כלכלך סורי, ערטנית השדות, גרניון הארגמן, ציפורנית נפוחה, נץ חלב צרפתי, צתרה ורודה. 

מקורות 

צמח השדה 

גבעות הכורכר בגבעת ברנר | הגדרת צמחים

לאחרונה התחלתי מסורת של טיולי הגדרת צמחים בגבעות הכורכר של גבעת ברנר. פעם בשנה, אני כמה חברה שהכרתי בפקולטה לחקלאות במהלך הלימודים שלי שם: מיכאל, רן ועוז יוצאים לזהות ולהגדיר צמחי בר בגבעות הכורכר.  שם יש הרבה צמחי בר טבעיים ורובם פורחים בימי האביב (מרץ- אפריל).  מרבית הצומח בגבעות מאפיין בתי גידול של כורכר וחול, למעשה זהו רכס הכורכר הרביעי מקו החוף. מעצם הימצאותם של גבעות כורכר אלו באזורים הנחשקים והמיושבים ביותר במישור החוף הופכת את השטחים של הגבעות למאוימים ובסכנת היעלמות בשנים הבאות. מה גם שגבעות אלו לא נמצאות בהגנה חוקית כלשהי של שמורת טבע או גן לאומי ואפילו לא שטח יער. לפני מספר שנים יצא אטלס גבעות הכורכר אשר מיפה ואפיין את כלל שטחי הכורכר שיש במישור החוף הדרומי וצפון הנגב (קישור). אטלס זה צריך לשמש כרקע לבניית תוכנית להגנה של שטחים אלו. כמו כן תוכלו למצוא מפה של כל גבעות הכורכר שמופו באטלס הכורכרים (קישור)

מפה של שתי הגבעות שביקרנו בהן (מתוך מערכת המידע הגיאוגרפי של קק"ל) דרומית - כ- 81 דונם, הצפונית כ- 50 דונם. 

התחלנו את הסיור בגבעת הכורכר המרוחקת יותר, שם השתמר חלק די גדול של צומח טבעי. במהלך ההליכה ראינו מספר צמחים רב ומגוון מאוד המאפיין את הצומח של גבעות כורכר. אך בחלק זה ישנם גם אזורים מופרים רבים, חלקם כתוצאה של הפרת קרקע, חלקם מרעיית יתר, חלקם מפעילות חקלאית וחלקם מנזקי סחף של מים. כל אלו יוצרים מיקרו בתי גידול מגוונים מאוד שבהם צמחים יכולים להתבסס. רשמנו, צילמנו ואספנו חלק מהצמחים בכדי לזהות ולהגדיר אותם. 

 

חלק מהגבעות הדרומיות- נוף טבעי של צומח המאפיין כוכר עם אורנים צעירים שמתבססים והרבה הפרות בשטח המישורי ליד

הגבעה השנייה שביקרנו בה נמצאת ממש מול משתלת גבעת ברנר. לפי דעתי גבעה זו השתמרה בצורה יותר טובה מהגבעות הדרומיות באזור גבעת ברנר. הצומח המאפיין גבעה זו מתבטא בקידה שעירה, זקנן שעיר ומגוון מלווים שיוצרים נוף של בתה. 

הגבעה הצפונית- ניתן לראות נוף טבעי ברובו עם עצי אורן ירושלים צעירים 

כבכל שנה אנו מנסים למצוא צמח שאנחנו לא מזהים בכדי להגדיר אותו בעזרת המגדיר הצהוב- המגדיר לצמחי בר בישראל של אבינועם דנין ונעמי פינברתון- דותן (קישור למגדיר ברשת). השנה איתרנו סוככני שלא הצלחנו לזהות מהסתכלות מעמיקה בו ואספנו פרחים, עלים ופירות צעירים לצורך הגדרתו. 

ישר הלכנו למשפחת הסוככיים מתוך הכרה עם המאפיינים הבסיסיים של המשפחה. מתוך המגדיר: הפרחים ערוכים בסוככים פשוטים או מורכבים או דמויי קרקפת. הגביע חסר על פי רוב. עלי הכותרת מפורדים, מספרם 5. השחלה תחתית. הפרי נפרד בהבשילו ל 2 זרעונים חד זרעיים. > (Apiaceae (Umbelliferae -משפחת הסוככיים. 

אחרי בחינת המאפיינים של הצמח ניגשנו להגדרה במגדיר, להלן סדר הסעיפים כפי שהגדרנו את הסוג: 

1* חפי המעטפת אינם קוצניים או הסוכך חסר מעטפת > 3* העלים התחתונים גזורים או מחולקים ל- 3-1 פעמים > 10* הפרי קירח, חלק או בעל צלעות או כנפיים >  37 הזרעונים פחוסים מגבם באופן ברור > 38 צבע הפרחים לבן, התפרחת יש לעיתים קרובות סוכך בעל פרחים שכותרתם סגולה כהה או שחורה > 39* שפת הזרעון תמימה, אינה מחולקת לאונות. העלים גזורים מנוצים פעם אחת, האונות רחבות ואינן נימיות. > עמ 492 דדרכמונית 

אספנו פירות ירוקים (זה מה יש) ופרחים בכדי להגדיר את הצמח 

המין: 

1. החפיות מופשלות, קצרות מהסוככונים. עלי הכותרת ההיקפיים גדולים בהרבה מהפנימיים. הכנית חרוטית, שפתה גלילית. כל העלים גזורים מנוצים 1-3 פעמים. הפירות הפנימיים דמוי אוזן. קוטרם 5-2 מ"מ, הפירות השטוחים קירחים, מגובששים או בעלי בליטות. 

לאחר ההגדרה ולפי כלל המאפיינים הגענו למסקנה כי לפנינו דרכמונית מצרית.  

הצמח בשטח יוצר מקבצי פריחה 

במהלך הסיור ראינו הרבה מאוד צמחים כאן אני מביא מספר צמחים שממחישים את המגוון הרחב. במהלך הסיור מתגלים גם תובנות תוך כדי תנועה ולמשל שמתי לב כי הצמח דרדר מבורך שראינו פרט אחד שלו שנה שעברה במדרון של הגבעה הצפונית נפוץ גם בחלק מהגבעה הדרומית וראינו מספר לא מבוטל של פרטים שלו. 

מימין למעלה: דרדית מצויה, מצילות החוף, מרווה דגולה, איסטיס מצוי. 
מימין למטה: שמשון סגלגל, לוטמית ערבית, שלח ספרדי, דרדר מבורך.

היו גם כמה צמחים בולטים שאותם לא הצלחנו לזהות ורק אחרי ששלחנו תמונות בקבוצות מומחים בוואטספ הצלחנו להבין מה הצמחים שראינו.

צמחים שלא הצלחנו לזהות בשטח וזוהו לאחר מכן 
מימין: חבלבל חופי, לחך מלבין ולחך בשרני 

היו גם כמה צמחים שהתלבטנו לגביהם, למשל כרבולת, האם מצויה או התרנגול? 

לבסוף הוחלט כי זה כרבולת מצויה לפי צורת הפרי.  

כרבולת מצויה- פרח, פרי ועלים 

צמחים שהכרתי אבל פחות יושבים אצלי בראש: כליינית מצויה, כרוב החוף. 

מימין למעלה- כליינית פרחים ופירות 
מימין למטה- כרוב החוף פרחים ופירות 

רשימה מלאה של הצומח שהצלחנו לאתר בשטח: 

דרדר מבורך, פרסיון גדול, תלתן חקלאי, מרווה דגולה, קרדה מכסיפה, כרוב החוף, קורנית מקורקפת, דרדר הקורים, חומעה עטויה, כליינית מצויה, מרוביון, שברק מצוי, מתנן שעיר, שלח ספרדי, קידה שעירה, מצלתיים, לוענית מפושקת, תלתן תריסני, מצילות החוף, אמיך קוצני, אלמוות הכסף, כרבולת, לחך מלבין, לחך בשרני, לחך מצוי, שמשון סגלגל, מרגנית השדה, געדה מצויה, צמרנית הסלעים, עוקץ עקרב שיכני, לוטוס מכסיף, סירה קוצנית , גרניון רך, שרביטן מצוי, ולריינית, דרדרית מצויה, לוטם מרווני, לוטם שעיר, אספרג החורש, אספרג ארוך עלים, רותם המדבר, פרג, ניסנית דו קרנית, ניסנית שעירה, סביון אביבי, שום תל אביב, תודרה, דלעת נחש, עדעד, חוחן, לשון שור מגובבת, לשון פר מצויה, פרסה משונצת, איסטיס מצוי, דרומית, חבלבל כפני, חבלבל החוף, מוצית קוצנית, עירית נבובה, רב מוץ, לוטמית ערבית, פעמונית גפורה, דרכמונית מצרית. כ- 60 מיני צמחים. 

צמח שנתקלתי בו לראשונה: פעמונית גפורה, מין אנדמי לישראל ושכנותיה

וגם עולם החי לא נעדר וזכינו לראות קצת מבעלי החיים שמבלים את זמנם בגבעות הכורכר. במהלך הטיול נתקלנו בביצים של כרוון שמקנן על האדמה, תופעה שפחות הכרתי, הקן שלו זה בעצם גומה קטנה בקרקע. ראינו גם עכביש שמחליף צבעים בהתאם לפרח עליו הוא נמצא. וגם הצאן שרועה בגבעות הכורכר נגלה אלינו בכניסה לגבעה הצפונית והוא גם בחלקו מעצב את הצומח ומשפיע עליו. בגבעה הצפונית פגשנו בתוואי התהלוכה שניזון מעלים צעירים של אורנים שגדלים בגבעות ועלול להוות מפגע לאנשים שיגעו בו בטעות.

מימין למעלה: יפרוחית (סטרביש הפרחים), ביצים של כרוון מצוי, עזים וכבשים רועות 
מימין למטה: תוואי התהלוכה, צב יבשה מצוי, אנפית הבקר 

החורשה הוותיקה של אורן ירושלים בתוך גבעת ברנר סמוך לגבעה הצפונית  

בשתי הגבעות ישנם עצי אורן שנבטו והתבססו בהן, זאת כנראה בשל הקרבה של נטיעות שבוצעו בגבעת ברנר לצורכי גינון ושיפור הנוף. עדיין האורנים תופסים שטחים די מצומצמים מגבעות הכורכר. בתמונה אפשר לראות פס צר של אורנים בוגרים נטועים בתוך גבעת ברנר סמוך לגבעה הצפונית. זוהי תופעה מוכרת כך שאורנים נובטים בשטחים טבעיים סמוכים לשטח בו ניטעו. אם ברצוננו לשמור על גבעות הכורכר עם כיסוי מרבי של צמחים טבעיים ונוף של בתה ושיחייה ככל הנראה נידרש להסיר את האורנים. כרגע אין איום ממשי על הצומח הטבעי שתופס את מרבית שטח גבעות הכורכר. 

המשתתפים בטיול: מימין: מיכאל, רן, עוז ואני. 

ניפגש באביב הבא לעוד סיבוב בטבע. כל יציאה לטבע שונה מקודמותיה ויש אפשרות לגלות עוד משהו חדש או ללמוד טוב יותר את מה שכבר ידעת. 

מדריך| בניית ערוגת ירק

במדריך זה אביא לכם מספר עקרונות והנחיות שיעזרו לכם להתחיל לבנות ערוגת ירק או אפילו גן ירק שלם. 

שיטות לבניית ערוגה 

ישנם שתי שיטות עיקריות לבניית ערוגת ירק, לכל אחת מהן יש יתרונות וחסרונות. 

1) השיטה הישנה והמוכרת ערוגה באדמה המקומית. 

2)  ערוגות מוגבהות או בשמן המחודש ערוגות ללא חפירה המוכרת גם בשם NO DIGׂ. 

חלק מהנחיות בניית הערוגה זהות לשני השיטות אך יש הבדל עקרוני בהקמתן. כמובן שיש גם עוד שיטות אך אלו הן הנפוצות ביותר. 

ערוגות ירק בשיטת NO DIG במשק חיטים

הקדמה 

 לפני שנתחיל לעבור על הפרטים  של בניית ערוגה לעומק נכיר את שלושת העקרונות המרכזיים שינחו אותנו. שמש, אדמה, ומים. שלושה דברים שבלעדיהם לא נוכל לגדל צמחים.  

1. בחירת מיקום הערוגה (שמש)

כלל חשוב שצריך להקפיד בבואנו לבחור שטח לערוגת ירקות הוא מספר שעות השמש שיש בשטח. ירקות צריכים שמש מלאה וגדלים הכי טוב ככה. לכן כשאנו בוחרים שטח לגידול נבדוק מה התנאים הקיימים בשטח. לשם כך נבין את מסלולה של השמש בשמיים. השמש זורחת במזרח ושוקעת במערב, במהלך היום השמש נוטה לרום השמיים בקיץ, ואילו בחורף נוטה לצד דרום במהלך שעות היום. על כן, חשוב לבחור שטח שאין בו מבנים או עצים גדולים בצד דרום כדי שלא יצלו על הצמחים. מינימום שעות שמש נדרשות הן 5-6 שעות של שמש ישירה ורצוי אף יותר לכיוון 8 שעות. 

כלל חשוב הוא גם להימנע באופן כללי משתילת עצים או שיחים גדולים בשטח בו מתוכננות ערוגות ירק כדי להימנע מהצללה משמעותית ופגיעה בצימוח שלהם.

כדי להבין כמה שעות שמש יש בחלק בו נרצה לגדל, נוכל לצאת אל השטח הרצוי פעם בכמה שעה במהלך היום ולרשום בטבלה האם יש שמש מלא באותו הזמן וכך לעקוב כדי לדעת מה התנאים אותם הצמחים יחוו. 

מבנה הערוגה 

הערוגה מורכבת משטח הגידול ומשבילים. רוחב הערוגה המומלץ הינו 60 עד 120 ס"מ, זאת כדי שתהיה גישה נוחה משני הצדדים לטיפול וקטיף הירקות. אורך הערוגה פחות מגביל ותלוי רק בכם. רוחב השביל יהיה 40-50 ס"מ כדי שיהיה נוח לגשת אל הערוגה. בדרך כלל לא נהוג לדרוך על שטח הערוגה למניעת הידוק של האדמה- לכן נגישות של שביל חשובה. 

אם בשטח המיועד לערוגה יש עשבייה גדולה או אבנים גדולות צריך לנקות את השטח כדי שאפשר יהיה להתחיל לעבוד על הערוגה. 

2. סימון השטח המיועד והכנת האדמה (אדמה)

מסמנים את המקום המיועד בעזרת במבוקים (או יתדי ברזל) וחוט כדי לשמור על סדר וכיוון בזמן העבודה. לאחר מכן אפשר להתחיל להכין את האדמה. כאן עבודות ההכנה מתחלקות. 

ערוגה באדמה המקומית 

נתחח את האמדה, התיחוח מאפשר לנו להחזיר לאדמה את החיוניות שהיא צריכה כדי להניב ירקות טובים. תיחוח האדמה מתבצע בעזרת את חפירה, טוריה או קלשון, לוקחים את כלי העבודה המועדף ונועצים אותו באדמה הכי עמוק שאתם מצליחים (לעומק של כ- 20 ס"מ לפחות, עדיפות לעומק של את החפירה), לאחר מכן מוציאים את האדמה והופכים אותה על המקום, חוזרים על הפעולה הזאת כגודל הערוגה. יש להשתדל לא לדרוך על החלקים שעברו תיחוח כבר כדי לא להדק חזרה את האדמה. זהו שלב אולי הכי קשה בהכנת הערוגה, לכן יש לתכנן את העבודה בחלק הזה. אפשר כל פעם להכין חלק קטן עד שמסיימים את כלל השטח המיועד לגידול הירקות. 

היתרונות המרכזיים של התיחוח הם איורור הקרקע, שיפור ניקוז המים ויצירת מקום שאפשר לשתול בקלות את השתילים/ זרעים. יש להבחין בין שני סוגי קרקע עיקריים קרקע קלה וקרקע כבדה. ניתן לזהות זאת בצורה פשוטה יחסית ע"י יצירת כדור האדמה ועירבוב עם מים. אם הכדור מתפרק זה קרקע קלה אך אם הוא לא נשבר זוהי קרקע כבדה. ניתן גם לא לעבד את הקרקע לעומק ורק לתחח את השכבה העליונה כדי לשמור על מרקם הקרקע והמיקרואורגניזמים שבה. 

ערוגה באדמה המקומית 

עוד דוגמה לערוגה באדמה המקומית 

ערוגה ללא חפירה NO DIG

הערוגה בנויה ממספר שכבות של קרטון המונחות על האדמה. אחרי כן על שכבה זו מוסיפים שכבה נוספת של קומפוסט בעובי של 20-30 ס"מ ואף יותר. כאשר הגידול מתבצע על מצע הקומפוסט. החשיבות של שיטה זו טמון במהירות הצימוח של הצמחים. בכך ששיטה זו שומרת על הלחות בקרקע ועל המיקרואורגניזמים שבתוכה ומאפשרים לטפח קרקע פוריה יותר. יתרון נוסף הוא שהצורך בעישוב פוחת משמעותית עקב ההפרדה בין הקרקע בה יש הרבה זרעים של עשבים לבין מצע הקומפוסט הנקי מזרעים שלהם. ועוד יתרון הוא בכך שניתן להקים ולטפח גינה כזו בצורה מהירה יחסית ואפילו במקומות שבהם חסרה קרקע פורייה לגידול ירקות. ואם חששתם בנוגע לקרטון אז אחרי זמן לא רב הוא יתפרק בהשפעת הלחות והצמחים יוכלו לגדול גם בקרקע מתחתיה.   

תהליך בניית ערוגה בשיטת NO DIG

3. טיוב הקרקע - הוספת קומפוסט (דשונת) 

קומפוסט הינו דשן אורגני המיוצר מפסולת אורגנית (שאריות ירקות, צמחייה, צואת בע"ח ועוד חומרים אורגניים) . הקומפוסט נוצר כתוצאה מפירוק אירובי (הכולל חמצן) של חיידקים, חרקים ואורגניזמים נוספים, אותם יצורים ניזונים מהפסולת ומפרקים אותה לגורמים. כתוצאה מתהליך זה החומרים זמינים לצמחים.

ערוגה באדמה המקומית 

בשלב זה אנחנו כבר אחרי תיחוח ראשוני של הערוגה. בשלב זה נפזר קומפוסט בכמות של 15-30 ליטר למטר מרובע בשיטת הגידול באדמה וקומפוסט זה מרכיב חשוב בבנית הערוגה וככל שנוסיף יותר כך זה גם ישתלם בהמשך. את הקומפוסט שפיזרנו עלינו להצניע באדמה עד שלא ניתן כבר להבחין בו. ההצנעה תתבצע על פני השטח של האדמה בשכבה של כ-10 ס"מ כדי שיהיה זמין לצמחים אותם נשתול. את התהליך הזה אפשר לבצע בעזרת מקלטרת. 

קומפוסט ביתי בתהליך ההבשלה שלו (ניתן לראות אדים כתוצאה מתהליך הפירוק בו נפלט חום)

אם הערוגה נקייה מכל מפגע ועשבייה אפשר לפזר את הקומפוסט לפני התיחוח הראשוני. בניית פוריות האדמה היא מעלה חשובה בבניית הערוגה וטיפוח החיוניות שלה. אדמה פוריה מניבה יבול טוב ואיכותי בלי הרבה התעסקות עם מזיקים. פיזור קומפוסט הוא התהליך הכי פשוט וקל שאנחנו יכולים לעשות כדי לשפר את פוריות האדמה. 

ערוגה ללא חפירה NO DIG

 נפזר כ-300-200 ליטר למטר מרובע, אחרי הכל בשיטה הזאת זה החלק העיקרי. כלומר שכבה של 20-30 ס"מ. 

4. בניית הערוגה 

כעת יש לנו שטח מתוחח עם קומפוסט שמוצנע בו. ניתן להגביה את הערוגה כתלולית בעזרת חפירה מסביבה של תעלה קטנה. זה יכול לאפשר איורור טוב לשורשי הצמח ולשמור על לחות מאוזנת בערוגה. יותר הכרחי באדמות כבדות. שלב אחרון לפני שתילה הוא פילוס הערוגה בעזרת מגרפה קשה כדי לוודא שיש לנו ניקוז טוב וגם בשביל האסתטיות של הערוגה בסופו של דבר. בשטח ניצור ערוגה מוגבהת מעט עם שבילים בצדדים עם חיפוי רסק עץ כדי לאפשר מעבר נוח גם שיש בוץ ולשמור על איורור הקרקע. 

הערוגה והשביל (בשיטת ה-NO DIG) 

5. התקנת מערכת ההשקייה (מים)

נקבע כמה קווים אנחנו רוצים להקצות לערוגה ואת המרחקים בין הטפטפות. קיימים כל מיני וריאציות, המקובלות יותר הן מרווחים של 30 ו- 50 ס"מ בין טפטפת לטפטפת. ניתן לשים בין 3 ל- 4 קווי השקייה עם מרחקים של 30 ס"מ בינהם. כל טפטפת מווסתת את יציאת המים, כך למשל הטפטפת המקובלת לשימוש בדרך כלל תוציא 2 ליטר מים בשעה. 

צינור 16 אופייני בערוגה עגולה 

באופן כללי, צינור ההשקייה המקובל לפריסה הוא צינור 16" חום, כאשר בעבודה עם צינורות בגינה חשוב להכיר שני סוגים, האחד הוא צינור טיפטוף עם טפטפות מובנות והשני הוא צינור "עיוור" כלומר בלי טפטפות. בצינור העיוור נשתמש כדי להוביל מים אל הערוגה מראש המערכת (תיבה בה נמצא הברז החשמלי ומחשב ההשקייה) או בחיבורים של מעברים שלא דורשים השקייה. את הצינורות מחברים בעזרת מחברי שן, כאשר קיימות כמה אופציות: מחבר טי, מחבר ישר, ומחבר זווית וסופית לסגירת קצה של צינור טיפטוף. נחבר לפני תחילת העוגה ברז ידני קטן כדי שנוכל לכבות את המים במידת הצורך. 

6. בחירת הצמחים ושתילתם  

בחירת הצמחים צריכה לקחת בחשבון מספר פרמטרים. הראשונה היא עונת השנה, יש לשים לב שירקות הם גידול עונתי המתחלק ברובו לירקות קיץ ולירקות חורף ויש מעטים שהם רב שנתיים גם. לאחר שביררנו מה הירקות המתאימים לעונה נשאל את עצמנו מה אנו אוהבים לאכול, נארגן את רשימת הצמחים כך שנאהב את מה שאנו מגדלים. דבר שני הוא תכנון הצמחים בערוגה עצמה, נשים לב לעקרונות שלמדנו בבחירת מיקום הערוגה- מיקום השמש בשמיים. נסדר את הצמחים כך שההצללה של הצמחים היותר גבוהים תהייה בכיוון צפון ואילו צמחים נמוכים יותר בכיוון דרום. כך כל צמח יקבל את מירב קרינת השמש. 

נשתול את הצמחים בגישה המשלבת, כך שניצור סביבה מגוונת ועמידה יותר בפני מזיקים. שילוב מספר צמחים תורם לעמידות מפני מזיקים בכך שיש צמחים שיכולים לדחות מזיקים ואחרים שנהנים מהגנה זו. כמו כן, למזיקים שונים יש העדפות שונות למשפחות צמחים שונות כך שנוכחות מזיקים מסוג מסויים לא בהכרח ישמידו את כל היבול. בין היתר שילוב מספר סוגי צמחים מאפשר לנו להנות מיבול מגוון וגם אם חלק לא יצליח יהיה לנו את מגוון הגידולים האחרים לקטוף ולהנות מהם. נוכל לשלב תבלינים, פרחים וירקות ביחד. 

נבטים במגש הנבטה 

סוף כל סוף הגענו אל שתילת הצמחים. נקח את השתילים הקטנים המכונים גם סטרטרים. נחפור גומה כגודל גוש השורשים של הצמח המיועד לשתילה נניח בתוך הגומה ונכסה בעדינות. פעולה זאת נוח לעשות בעזרת כף שתילה לרוב, אפשר גם להיעזר בטורייה במקרה הצורך או מקוש. 

מרווחי שתילה, כוכב מסמן טפטפת ועיגול שתיל 

נשמור על מרווחים נאותים בין הצמחים השונים, לפי הנחיות השתילה. באופן כללי יש צמחים שדורשים מרווחים גדולים בינהם ויש כאלה שצריכים פחות. כדי לדעת זאת נברר בנוגע לגודל הצמח הסופי ופוטנציאל הצימוח שלו. נברר האם זה צמח קטן או גדול, מעוצה או עשבוני, חד שנתי או רב שנתי. זה יעזור לנו לבנות ערוגה טובה ומוצלחת.

7. חיפוי הקרקע 

לחיפוי קרקע מגוון יתרונות. הוא מהווה שכבת הגנה על הקרקע שעוזרת להחזיק את המים בה. בנוסף הוא עוזר לנו להפחית את כמות העשבייה בכך שהוא מצל על האדמה ולא מאפשר את נביטת הזרעים. חיפוי טוב זה חיפוי בעובי של 5 ס"מ לפחות המהווה שכבה צפופה על פני הקרקע. יש להקפיד לא לכסות את הגידולים אלא את החלקים בין לבין. 

ניתן להשתמש בקש, עלים יבשים או כל חומר אורגני אחר כמו כפות דקלים, גזם של שיחים. רצוי לא להשתמש בחלקי צמחים שיש בהם זרעים כדי להימנע מנביטה של צמחים לא רצויים בערוגת הירק. 

רצוי לא להשתמש ברסק עץ מכיוון שהשבבים גסים ויהיה פחות כיף להתעסק בעישוב, קטיף ושאר הפעולות בערוגה. את רסק העץ נשאיר לשבילים כדי שיהיה יותר נוח לגשת אל הערוגה בכל עונות השנה. 

אפשרות נוספת היא להשתמש בפלריג- בד ארוג מחומר פלסטי. כיסוי שלו ויצירת חורים לשתילה בעזרת אש (מבער או ברנר). עליו אפשר להניח חיפוי כדי לשמור על מראה אסטטי יותר. 

ערוגה עם חיפוי בקש 

שבילים מרסק עץ 

8. הדלייה וטיפול שוטף

הדלייה היא בניית מתקנים המשמשת לייצוב צמחים מטפסים כדי לאפשר טיפול נוח ויצירת צמחים שנותנים יבול בצורה מיטבית. לכן אנחנו נבנה מתקני הדליה לצורך תמיכה בצמחים מטפסים כמו עגבנייה, מלפפון ועוד. מתקן הדליה אפשר לבנות בצורה פשוטה ונוחה. אחת הדוגמאות זה בנייה של מתקן בעזרת עמודי במבוק וחבלים או חוט ברזל. להלן כמה דוגמאות. 

הדלייה של קילטוריה טרנטיה על קשת מרשת ברזל 

 אפשריות הדליה שונות 

הדליה בין שני בזנטים עם רשת 

טיפול שוטף 

טיפול שוטף כולל בדיקה ומעבר שכל הצמחים נראים חיונים. זאת אפשר לבדוק במעבר פשוט והסתכלות. המצב התקין של הצמח זה עלים פרושים וזקופים בצבע חיוני בלי סימנים לפגיעה מכנית או פגיעה כתוצאה ממחלה. הצמח צריך להיות זקוף ולתמוך בעצמו. אם רואים על העלים מזיקים או פגעים מנסים לבדוק בקרבת מקום האם אנו רואים מזיק או נזק אחר. 

החלק הנוסף שלוקח לרוב את הזמן הרב ביותר הוא העישוב. נדאג לעשב את הערוגה כך שבין לבין הצמחים שאנו מגדלים לא יהיה הרבה עשבים. זכרו ששתילה צפופה יחסית מאפשרת לשלוט טוב יותר בעשבים מתחרים. את העשבים אפשר להוציא ביד או בעזרת סכין כדי להוציא עם השורש למניעת התחדשות. את העשבים אפשר לשים בשביל או להשתמש כחיפוי. אם יש הרבה עשבים מומלץ לקחת את חלקם לקומפוסטר (לוודא שאין זרעים על הצמחים). 

רשימה של ירקות חורף וקיץ ותבלינים  

מצורפת רשימה חלקית של צמחי קיץ וחורף ותבלינים המתאימים לגידול בערוגת הירק

חורף	קיץ	תבלינים (רב שנתי)
תרד טורקי (גלילי)	עגבנייה	אזוב מצוי (זעתר)
בצל ירוק	עגבניית שרי	אורגנו
ברוקולי	מלפפון	תימין
גזר	פלפל	זוטה לבנה
חסה	חציל	דם המכבים האיטלקי
כוסברה	פקוס	אזוביון (לבנדר)
כרוב לבן/אדום	קישוא	לואיזה
כרובית	דלעת	שיבא
כרוב ניצנים	דלורית	נענע
כרישה	ליפה	מליסה חריפה
מנגולד (סלק עלים)	מלון	מרווה רפואית
סלק אדום	אבטיח	עשב לימון
סלרי עלים	במיה	פיגם
סלרי שורש	ארטישוק ירושלמי	ציתרה וורודה
פטרוזיליה	שעועית	רוזמרין רפואי
פטרוזיליה שורש	חמניה	שום העירית
פול (קפריסאי, מצרי)	סויה אדממה	ריחן מג'יק מאונטיין
קולורבי ירוק	תרד ניו זילנדי	פלרגון חריף

המדריך נבנה לצורך סדנה במשק חיטים 

מרבית התמונות צולמו במשק חיטים בנווה מבטח