שריפות יער| התרשמות אישית מכיבוי בפועל

תמיד שמעתי מרחוק על שריפות יער, מהרדיו מהאינטרנט, מהחדשות. לעיתים ביקרתי ביער אחרי שריפה וראיתי את המצב בשטח. אך אף פעם לא ראיתי שריפה פעילה ביער. המצב השתנה כשתחלתי לעבוד בקק"ל בשנת 2022 אחת המשימות בתפקיד היא כוננות שריפות. עונת השריפות מתחילה בחודש מאי לערך ומסתיימת בדצמבר לפי תנאי מזג האוויר הצפויים ובהתאם לתחזיות של השירות המטראולוגי. בתקופה זו יש תורניות הכוללות תורנים אזוריים המסתובבים ברכבים בשטח ועוברים בחניונים כדי לוודא שהמבקרים מתנהלים ביער מבלי לגרום לנזקים וזמינים לצאת לקריאות על דיווחים על שריפה. כמו כן יש 3 כבאיות הנמצאות בכוננות תמידית ופרוסות בנקודות קבועות וזמינות לצאת לקריאה במידה ונדרש.  

לכל שריפה הכנתי טבלה ובה נתונים מטאורולוגים בסיסיים הכוללים את הטמפרטורה, הלחות היחסית של האוויר, מהירות הרוח בקמ"ש, מהירות המשב העליון וכייון הרוח העיקרי בשריפה. בנוסף הוספתי גרף המתאר את כייון הרוח ועוצמתה במהלך השריפה כך שאפשר יהיה להתרשם מה כיוון ההתפשטות העיקרי של השריפה שנקבע פעמים רבות בעיקר בעקבות כיוון הרוח. 

כיוון  הרוח נמדדת במעלות ומייצג את הכיוון ממנה נושבת הרוח, כך למשל רוח מערבית הינה רוח המגיעה ממערב ונושבת לכייון מזרח, כלומר התקדמות האש תהיה מזרחה. קצת מבלבל אבל אפשר להתרגל. 

גרף המדגים את כיווני הרוח במעלות וכיוניהם כפי שחישבתי מהנתונים המטאורולוגיים 

שריפת יער בכניסה להר כרמילה 

שריפה ביער הקדושים ביוני 2022

נתוני בסיס בעת השריפה

בפעם הראשונה שנדרשתי לתפעל שריפת יער לבד היתה בקיץ 2022 בחודש יוני. ראיתי עשן ברקע ומיהרתי להגיע זה היה ליד כביש 38 באזור לפי העלייה להר כרמילה. היתי הראשון מבין אנשי קק"ל שהגיעו לשטח. בשטח כבר היתה כבאית אדומה של כב"ה, לאט לאט הגיעו עוד צוותי כיבוי של קק"ל עד שהיו כל שלושת הכבאיות שזמינות באזור, בנוסף אליהם הגיעו גם צוות הכוננות של עובדי הקבלן וכל התורנים באזור. תחילה הכיבוי התמקד בעקב השריפה ולאט לאט האש התחילה לטפס במעלה, כשהגיעו הכבאיות של האזור הכוונתי אותם לחזית האש שלא הייתה גדולה בכדי לעצור את המשך ההתשפטות. אחרי כשעה וחצי לאחר מאמצי כיבוי של כל הצוותים הצלחנו להשתלט על האש. השריפה לא הייתה גדולה מאוד. אפשר אפילו להגיד שהיא הייתה קטנה, גודלה הסתכם ב- 2.5 דונם ונשרפו מספר עצי אורן וצמחיית תת היער. אך ההשתתפות שלי בשריפה הייתה די אקטיבית. הכוונתי את הכוחות בקשר וניסיתי בצורה אקטיבית לעזור בכיבוי השריפה. התנאים המטאורולוגיים מנעו התפתחות של שריפה גדולה, אחוז לחות גבוה ורוח חלשה מאוד. 

שריפה סמוך לקיבוץ צובה 

השריפה בין צובה לעין נקובה ביולי 2023 

טיפול בצידי דרכים סמוך לשטח השריפה איפשר כיבוי מהר יותר  

נתוני בסיס בעת השריפה

שריפה נוספת שהשתתפתי במאמצי הכיבוי שלה הייתה באוגוסט  2023 ליד צובה, בוואדי בין עין רפא לצובה התחילה ככל הנראה שריפת גזם ולאט לאט התפשטה לכיוון  היער. זה הפך די מהר לשריפה גדולה והגיעו לאזור צובה כוחות כיבוי גדולים מאוד.  רוח חזקה ולחות נמוכה תרמו להתפשטות מהירה של האש.  נראה כי האש עטפה את צובה והייתה כבר על גדר הישוב. הוזנקו מטוסים ואף מסוק כיבוי שהשתתפו בעצירת התפשטות האש לכיוון הישוב. על הדרך אותה רואים בתמונה בוצע במהלך אותה השנה טיפול של גיזום של החורש הטבעי וכריתה של עצי אורן לצורכי הגנה מאש באזור זה. לפי דעתי טיפול זה מנע דליקה משמעותית יותר באזור זה ואפשרות לנגישות אל השטח, כך שאפשר היה להיכנס לתוך היער ולעצור את האש ולבצע עצירה מוחלטת שלה. בסך הכל נשרפו כ-70 דונם.

שריפת יער סמוך לעין נקובא 

עץ בוער בשריפה סמוך לעין רפא 

כוחות כיבוי רבים במקום 

שריפה במאי 2024 ליד עין נקובא בתצפית מכיוון צובה 

נתוני בסיס בעת השריפה 

בדומה לשריפה של עין רפא בשנת 2023 התרחשה שריפה נוספת בקרבת מקום בשנת 2024 ליד עין רפא, מעט צפונית יותר למיקום השריפה הקודמת גם במקרה זה הגיעו כוחות כיבוי רבים והוזנקו מטוסים תוך זמן קצר מה שהביא לממדי שריפה מצומצמים יחסית שהיו כ- 33 דונם של שריפה קרקעית וצמרות. לשריפה כזו יש פוטנציאל להתפתח ולהיות שריפה מאוד גדולה במיוחד בשטח עם רצף מחטני גדול, שנמצא סמוך ליער הקדושים. השילוב של תחילת העונה כך שבצומח עוד היית לחות לא מעטה ועם תגובה חזקה מצד כיבוי אש השיגו השתלטות מהירה על השריפה. 

לא כל שריפה מתפתחת לשריפה גדולה, ההשפעות המרכזיות הקובעות אם השריפה תהפוך לגדולה היא מהירות הרוח ותנאי מזג האוויר הכוללים לחות וטמפרטורה. כמו כן משפיע מהירות התגובה של כוחות כיבוי ופוטנציאל היקף השריפה כלומר השטח שיכול להישרף. במקרה של שריפת עין נקובא ב2023. כוחות כיבוי אש שהגיעו היו גדולים מאוד וזמן ההגעה של מטוסי כיבוי היה מהיר מאוד. כל אלה הגבילו את התפשטות האש והביאו לשריפה בינונית של כ- 33 דונם למרות הרוח החזקה שהגיע ל- 32 קמ"ש במשבי הקיצון. לולא התגובה המהירה ייתכן ושריפה זו הייתה מתפתחת להרבה יותר גדולה ומשמעותית. 

לשריפה מגיעים התורן בטנדר או רכב שטח וכבאית עם הנעה 4X4 ומתחילה פריסת קוים לטובת הכיבוי. לאט לאט סוגרים על השריפה ומתחילים לכבות נקודות בוערות. עצים גדולים שנדלקו קשה יותר לכבות והם יכולים לבעור שעות ואף ימים. מה שחשוב זה לבודד את האזורים שבוערים מאלו שעוד לא וליצור הפרדה כך כשהשריפה מתוחמת היא לא יכולה להתחדש. בפועל העבודה העיקרית היא כיבוי סופי של הנקודות הבוערות שמהן יכולה השריפה להתחדש. 

שריפת יער עדולם סמוך לגדר ההפרדה 

מטוס מסייע בכיבוי השריפה ביער עדולם 

השריפה ביער עדולם 

חלק מהעצים שנשרפו כליל 

כבאית בשעת פעולה בשריפה ביער עדולם 

נתוני בסיס של השריפה 

ב26 לאוגוסט 2024 התרחשה שריפה נוספת ביער עדולם שהשתתפתי בכיבוי שלה. הפעם זאת שריפה בעוצמה בינונית שהסתיימה במהירות בעקבות הזנקה של מטוסים ותגובה מהירה של כיבוי אש. שטח השריפה הסתכם בכ- 48 דונם. 

במהלך השריפה פרסנו כמה קוים לכיבוי שלה. משום שעוצמת האש לא היתה גבוה במיוחד ומרבית האש לא עלתה לצמרות אפשר היה לפרוס קוים רבים ולעצור את התפשטות האש. 

במקביל בכביש 1 בין שער הגיא לשורש התפתחה שריפת רכב שהפכה לשריפת יער וכל הכוחות הוזנקו לשם להשתלט על השריפה. כל שריפה על כביש 1 מזניקה כוחות רבים מכייוון שזה מקום מרכזי ועם פוטנציאל נזק מאוד משמעותי, לא צריך להזכיר את שריפת הרי יהודה מ2021 ששרפה 11,000 דונם יער ופגעה בקו בתים ראשון של גבעת יערים ורמת רזיאל. 

שריפת אשתאול

ספוט שהתפתח כקילומטר וחצי מהר כרמילה סמוך לכביש 1 

העשן כפי שנצפה ממשלט 16 ביער הקדושים סמוך לבית מאיר

גם במהלך הלילה התבצע כיבוי בצידי הדרכים  

נקודה בה האש התחילה לבעור שוב ונדרש לכבות במהלך הלילה

כיבוי לילי של נקודות שהתחדשו 

שיירה של 5 כבאיות בעת עצירה לכיבוי של ספוטים בצידי הדרך 

נקודה למילוי כבאיות של פיקוד העורף שנפרסה בשטח יער, מכונה נקניקים 

נתוני בסיס של השריפה 

שטח השריפה מתוך Google Earth Engine 

במאי 25 התרחשו שתי שריפות ענק ביער אשתאול ופארק קנדה שהזכירו במידה רבה את השריפה הגדולה מאוגוסט 2021 ביערות סטף והקדושים.  שתי שריפות ענק שקרו בהפרש של שבוע. ביום השואה ויום הזיכרון. בשני השריפות עלו באש כ- 22,000 דונם ביערות אשתאול ופארק קנדה. בימים אלו שררו תנאי קיצון של רוחות חזקות ולחות נמוכה מאוד אשר הקשו על הכיבוי. 

שריפה אשתאול ב23/04 התחילה סמוך לישוב תרום בשטחים חקלאיים, לא ברור כתוצאה ממה אבל יתכן פעילות כלשהי הכוללת חום או אש אשר גרמו לשריפה בשדה הסמוך לישוב ומהר מאוד בחסות הרוח האש עברה לכיוון יער אשתאול הסמוך והמשיכה להשתולל בחסות הרוחות ואף עברה את כביש 38 לכיוון הר כרמילה ואף יצרה ספוט באזור כביש 1. בסופו של דבר נשרפו כ- 4,531 דונם בשריפה זו. פעולות הכיבוי היו ממושכות וערכו בלילה של השריפה וביום למחרת ואף נשארו נקודות בוערות גם מספר ימים אחרי הכיבוי הסופי. 

אני השתתפתי לכבות מוקדים שהמשיכו לבעור בלילה לטובת כיבוי סופי של מוקדים שעדיין בערו.  הסתובבתי בשטח ביחד עם 5 כבאיות של קק"ל ועוד תורן בשטח להכוונה למוקדי בעירה. ניווט בתוך שטח מיוער חשוך עם 5 כבאיות מורכבת ודורשת משנה זהירות בכדי לא להיתקע או להילכד בדרך צרה. 

איתרנו מספר נקודות שעדיין הייתה בעירה סמוך לדרכים וביצענו כיבוי של נקודות אלו. בהמשך קיבלו דיווח שיש מוקד נוסף שהתחדש, לאחר שהכוינו אותנו למקום ביצענו כיבוי והמשכנו לסרוק את השטח עד עלות השחר ולאחר מכן חזרנו לחפ"ק באיקאה להחלפת משמרות. 

שריפת אשתאול פארק קנדה 

העשן כפי שנצפה מכיוון כביש 38 סמוך למסילת ציון 

כיבוי לילי של נקודות בוערות בשטח השריפה בפארק קנדה 

כרמים ירוקים באמצע שטח יער שנשרף כליל 

מפלסת בשטח הכינוס, לטובת יצירת קווי בידוד למניעת התפשטות של האש 

נתוני בסיס של השריפה 

שטח השריפה  מתוך Google Earth Engine  כולל את השריפה מ23/04 

השריפה שהתרחשה ב-30/04 ככל הנראה קרתה בשל התחדשות של בעירה מהשריפה הקודמת שהתרחשה במקום שבוע לפני כן. שריפה זו קרתה ביום שרב ובתנאי קיצון, רוחות חזקות של כ- 30 קמ"ש עם משבים קיצוניים של 40 קמ"ש ולחות יחסית של 10. השריפה קרתה ביום הזיכרון וערב יום העצמאות ואילצה לבטל אירועים של יום הזיכרון והעצמאות בשל כך שכוחות כיבוי רבים וכוחות נוספים עסקו במאמצי הכיבוי. בשריפה זו גם נצפו מראות קשים של שריפה ש"דילגה" מעל כביש 1 וסיכנה רכבים שנסעו על הכביש בזמן זה. בשיא השריפה נעזרו בדחפור של קק"ל בכדי לפרוץ את מחסום הבטונדות באמצע הכביש לטובת חילוץ רכבים. השריפה הפשטתה תחילה לכיוון צפון מערב לכייון נווה שלום, לטרון וצפונה לפארק קנדה. לקראת ערב השתנתה כיוון הרוח לכיוון מערב לכיון כביש 38 ומסילת ציון. שטחה הסתכם בכ- 17,000 דונם.

מאמצי הכיבוי נמשכו גם לתוך הלילה. אני השתתפתי לכבות מוקדים שהמשיכו לבעור בלילה לטובת כיבוי סופי של מוקדים שעדיין בערו.  הסתובבתי בשטח ביחד עם 4 כבאיות של קק"ל ועוד תורן בשטח להכוונה למוקדי בעירה. 

לסיכום 

לסיכום, הגעה מהירה לשריפה מאפשרת השתלטות מהירה. לרוב כאשר מגיעים מטוסים השריפה הולכת לדעיכה ומאמצי הכיבוי הקרקעיים מאפשרים השתלטות מהירה על האש. לעיתים נדרש לחזור ביום למחרת בכדי לסיים את מאמצי הכיבוי מכיוון שחלק מהצומח נדלק וממשיך לבעור, וכל עוד יש למה לבעור השריפה יכולה להתחדש לכן בסיום השריפה חשוב ליצור קווי בידוד בעזרת טוריה והרטבה טובה שתמנע מהאש להתשפט לכיוון האזורים שעוד לא נשרפו. 

עוד נקודה משמעותית היא הכרת השטח, ברגע שמזהים שריפה מרחוק, בין אם זה ממגדל התצפית או רחפן שמבצע סריקה יש צורך להבין היכן בידיוק השריפה ואז יש לשלוח כוחות קרקעיים לאתר את המוקד. לעובדים ביער, מדריכים, יערנים יש הכרות טובה עם השטח כתוצאה מעבודה בשטח ביום יום ובעת שריפה הם יודעים ברמה טובה להכווין את כוחות הכיבוי שלא נמצאים בשגרה בשטח. 

כפי שהזכרתי לעיל לרוב גודל השריפה תיקבע לפי תנאי מזג האוויר- ככל שיהיו תנאים "טובים" להתפשטות השריפה למשל לחות נמוכה באוויר, רוחות חזקות וככל שהלחות בצומח תיהיה נמוכה כך השריפה תהיה עוצמתית וארוכה יותר. 

טיפול במינים פולשים: מקרה בוחן של שיטת ויקטוריה בצפון הנגב

מין פולש הינו אורגניזם (צמח, בע"ח, פטריה וכו) אשר שינה את אזור תפוצתו הטבעית, לרוב בעזרתו של האדם, ומצליח לגדול ללא טיפול ואף מתרבה בסביבה הטבעית עד כדי קיום אוכלוסיות בנות קיימא. מין פולש לרוב הורס מערכות טבעיות ומפר את האיזון שלהן, זאת בשל כך שהוא לא חלק מהמערכת האקולוגית הטבעית, כך שאין לו מתחרים או מזיקים. במקרה שלנו נדבר על מינים פולשים בהקשר של צמחים. הצמחים הפולשים מפיצים את עצמם באופן גדול משמעותית עד כדי גרימת נזקים אקולוגיים וכלכליים לסביבה הטבעית ולאדם.  

נוף של שיטת ויקטוריה ביער חירן (יתיר) בצפון הנגב 

מחלקים את קבוצת השיטים בעולם לשתי קבוצות גדולות. השיטים האוסטרליות, המאופיינות בעלים פשוטים שהם בעצם פטוטרת שהתרחבה ונהייתה פחוסה (המכונה בבוטנית פילוד). והקבוצה השניה היא השיטים האפריקאיות והאמריקאיות, שהן מאופיינות בעלים מורכבים מנוצים פעמיים, המוכרות יותר. הבדלים אלו ונוספים התבררו כמאוד משמעותיים גם ברמה הגנטית ולאחרונה פוצל הסוג שיטה, כאשר באוסטרליה נשמר השם הלטיני (Acacia) ואילו לשאר המינים מאפריקה ואמריקה ניתן שהם וקליה (Vachellia). 

פילוד (סוג העלה) של שיטת ויקטוריה 

שיטת ויקטוריה ( Acacia victoriae) הינה שיח או עץ קטן המגיע עד גובה של כ-5-9 מטר, ממשפחת הקטניות תת משפחת השיטיים. לצמח עלים שהם גילגול של פטוטרת שהתרחבה המכונה פילוד, ואין טרף מנוצה פעמיים כפי שמופיע בשיטים אפריקאיות. לעומת שיטים אוסטרליות אחרות לשיטה זו עלי לוואי אשר נמצאים בבסיס הפילוד הם שני קוצים קטנים. התפרחת היא אשכול שהוא בעצם קרקפת כדורית בצבע קרם- צהבצהב כאופייני לסוג. עונת הפריחה הינה באביב, ממרץ עד מאי. הפרי הינו תרמיל והוא שטוח והזרעים שבתוכו יוצרים בליטות המאפיינות את שיטת ויקטוריה.  קצב הצימוח של העץ מהיר מאוד אך אורך חייה קצר, באזור תפוצתה הטבעי כ-10 עד 15 שנה בלבד. מקור הצמח מאוסטרליה, בית גידולה הטבעי הוא אזורים צחיחים וסוב טרופיים שם גדלה באדמות כבדות ואדמות סחף בדרך כלל. לצמח כנראה שורשים עמוקים מאוד (כ-20 מטר) המאפשרים לו לגדלו במקומות יובשניים. בית גידולה בישראל הוא בערוצי נחלים וגדותיהם. בעולם לא ידוע על פולשניותה זאת כנאה משום שהיא שימשה לייעור בהיקף גדול רק בישראל ועל כן היא מתפשטת בצורה מהירה מאוד ומתבססת בשטחים חדשים.  

בשנת 2005 התקבל דיווח על המוקד הראשון של שיטת ויקטוריה על כביש 264 בין צומת קמה לרהט. ככל הנראה המקור שלו מהזרעים של העצים שניטעו באזור. מאז הצמח התפשט באזורים בהם היה נטוע וכיום מתפשט באזורים נוספים ויוצר מוקדים חדשים מחוץ לאזורים בהם ניטע בעבר. 

זרעים של שיטת ויקטוריה 

הזרעים שנשארים על הקרקע אחרי שהעצים נכרתים

לצמחים פולשים שלבים שונים בהתבססות שלהם בארץ, כך יש את שלב הפלישה האיטית שבשלב מתקדם הופך להיות שלב הפלישה המואצת. לשיטת ויקטוריה שלפי הנחות שונות הובאה לארץ בסביבות 1955 והתחילה לפלוש ב-2005 כלומר לקח לצמח כ- 50 שנה להגיע לשלב הפלישה המואצת. לכן שימוש בצמחים לייעור וגינון צריכה להיבחן בכובד ראש והחלטה על שימוש נרחב צריכה להיעשות בהדרגתיות כדי למנוע הכנסה של מינים פולשים נוספים. 

שיטת ויקטוריה ניטעה בצפון הנגב לצורכי ייעור כך למשל היא ניטעה ביער חירן ביתיר ובעוד אזורים בעיקר סביב באר שבע. הפרטים הרבים יוצרים סבך צפוף ובלתי חדיר אשר משנה את הנוף המדברי המקומי וכתוצאה מכך דוחק מיני צומח מקומיים. בנוסף שינוי הנוף יכול להביא לקינון של ציפורים שלא היו רגילות לאזור ואף לשנות את המאזן האקולוגי הקיים. 

הסרה של נוף העץ בעזרת משור מוטורי וריסוס הגדמים 

התכונות העיקריות שהופכות כל עץ לפולש וכמו כן גם את שיטת ויקטוריה הם היכולת ליצור הרבה מאוד זרעים, כך שבתחילת הקיץ נראים הרבה מאוד תרמילים על העץ. דבר שתורם לבנק הזרעים בקרקע, כך יש נביטות והתבססיות מאוד משמעותיות של פרטים חדשים. כמו כן העץ מתחדש לאחר כריתה מהגדם וגם באמצעות סורים בצורה נרחבת, לכן רק כריתה לא תאפשר לסלק את הפרטים אלא רק לעכב את התחדשותם. לכן הטיפולים מצריכים הרבה מאוד מאמצים, כאשר כלל הטיפולים מתמקדים קודם כל על הפחתה של בנק הזרעים בקרקע. 

ערמות הגזם של שיטת ויקטוריה שנשארות בשטח

בשנים האחרונות החליטו לנסות למגר את שיטת ויקטוריה מיער חירן. זאת באמצעות עבודה של הסרת נוף העץ בעזרת משור מוטורי לאחר מכן הדברה של העץ בעזרת תערובת של סולר וגרלון למניעת התחדשות של העצים מהסורים והגדם. ולבסוף פינוי הגזם לערמות שייעדו לשרוף אותם בעונת החורף. העבודות של סילוק העצים מתבצעות בחודשי הקיץ בשל היעילות הגבוה של יישום חומר ההדברה. דרך נוספת היא הזרקה של חומר המכונה מיילסטון ובכך בעצם להמית את העץ, אך העץ נשאר לעמוד במקומו ולכן שיטה זו יעילה במקרים בהם יש עצים בודדים מפוזרים. לעומת זאת בעומדים ובשטחים בהם יש פרטים רבים הסרה של נוף הצומח וטיפול בגדם בעזרת גרלון מהול בסולר היא שיטה יעילה יותר המאפשרת לנקות את הנוף בפעולה יחסית קצרה ויעילה. 

פעולת ההדברה, ריסוס בסולר וגרלון למניעת התחדשות של העצים 

 

כחלק מתוכנית יערני העתיד בקק"ל אני ושותפי לצוות הגענו כדי להתשתתף בעבודה' ללמוד ולהתרשם מביצועה ומהיקף שלה. במהלך יום העבודה ביצענו את פעולות ההדברה של העצים שנכרתו וגררנו את הגזם אל הערמות. היום כלל הסרה של עשרות עצים כאשר העבודה מתבצעת בחום ובתנאים קשים. 

גדם שרוסס בגרלון (טריקלופיר)

גדמים של העצים 

 סוגיית הטיפול במינים פולשים היא מסובכת ולא תמיד כל החלטה להתמודד עם המינים שכבר פלשו זה דבר פשוט וקל לביצוע. לרוב ההחלטה היא קודם כל טיפול בכתמים קטנים בשטחים בעלי ערכיות גבוה לשמירת טבע, זאת משום שזה יעד ניתן להשגה. כמו כן היעד בטיפולים לרוב הם להשיג הפחתה של הפרטים בשטח ומניעת התעצמות הפלישה ולא ביעור האוכלוסיה כולה.  

פעולת הדברת המינים הפולשים דורשת הקצאת משאבים רבה והתחייבות לניטור וטיפול חוזר ונשנה בשטחים הנגועים. לכן כל החלטה לטפל בשטח כזה או אחר צריכה להתקבל אחרי שיקולים רבים ולהביא בחשבון שהטיפול יימשך זמן רב. כך גם במקרה של שיטת ויקטוריה ביער חירן, כל שנה מתבצע ממשק של הורדת ההתחדשיות וריסוס של כלל ההתחדשויות. דבר נוסף המקשה על הטיפול הוא היותה של שיטת ויקטוריה צמח רב גזעי והטיפול בו מצריך כריתה של כלל הגזעים דבר הדורש זמן רב יותר והקפדה על הורדת כלל הגזעים. 

עץ בנוף המדברי והנוף בלעדיו

שלבים בכריתת העץ 

עולה סוגיה נוספת והיא כיצד להתייחס למינים הפולשים בצפון הנגב. מצד אחד, אלו הם עצים שמצליחים לייצר אוכלוסיה בת קיימא ולגדול באזורים שכמעט אף עץ מקומי לא גדל בו ומתחדש בו בהיקפים גדולים ומצד שני הם יוצרים נזקים אקולוגיים בשטח כמו דחיקת מינים מקומיים ויצירת בתי גידול חדשים שלא נראו בעבר באזורים אלו העלולים לשנות את המאזן האקולוגי בשטח.

כאן עולה השאלה האם זה לא יער בר קיימא? וזהו משהו יחסית נדיר בתנאים הצחיחים בצפון הנגב. אם כן, עולה השאלה האם השקעה במלחמה נגד העץ שווה את המאמץ וזה עוד מבלי להזכיר את השימוש בסולר וגרלון בשטח שאומנם אלו חומרים שהשפעתם בסופו של דבר עוברת אך הם מהווים השפעה בוטה על המערכת האקולוגית ועל החי והצומח באזור המטופל בשלב הטיפול ואחריו.   

עץ פולש נוסף, שיטה מכחילה- נפוץ כמעט בכל הארץ בעיקר במישור החוף 

אני לא בטוח שיש גישת בניים אבל נדרש לפי דעתי להכריע בסוגייה. כאשר יש טיפול בשטח בו יש שעץ פולשני אז אנחנו מאבדים את השטח בזמן הטיפול משום שהשטח עובר פעולות אגרסיביות של כריתה והדברה. נשאלת השאלה האם יהיה נכון לאפשר ליצור חניונים בצידי דרך עם עצי שיטה מכיחלה למשל? אני לא בטוח אבל חושב שיש מקום לחשוב על כך ולשקול גם דרכי בניים. לסיכום העיניין אני חושב שצריך לבנות תוכנית מקיפה לטיפול במינים פולשים ולשקול מנעד גדול פעולות הכוללות טיפול בכל שלבי החיים של הצומח הפולשני. מהניסיון שנצבר ידוע כבר שהדברה של עץ פולשני היא תחזוקה ארוכת טווח באופן מעשי לנצח. לכן צריך להיערך לכך ולהבין שאי אפשר להתחייב לטיפול מאוד אינטנסיבי לאורך זמן רב בשטחים גדולים אלא לבחור את המקומות בהם אפשר להשתלט על הצמח ולהשקיע שם. כדי שלא יובן לא נכון, אני בעד לטפל במינים פולשים אך מנסה לראות עוד זוויות בטיפול בהם.