הר הטייסים| הגדרת צמחים

 השנה החלטתי לשנות מיקום ולצאת בטיול הגדרת הצמחים המסורתי להר הטיסים שבהרי ירושלים. בשנים עברו יצאנו בעונת האביב שאופיינית בפריחתם של מרבית הצמחים החד שנתיים וחלק גדול מהרב שנתיים המעוצים לגבעות הכורכר בגבעת ברנר, על כך תוכלו לקרוא בפוסט משנה שעברה. כך שהאביב זאת העונה המתאימה ביותר למצוא צמח לא מוכר להתחיל להגדירו. השנה החלטתי לנדוד למקום אחר ולחפש שם צמחים מיוחדים להגדרה ובכללי לשנות אווירה. הר הטיסים הינו שמורת טבע של רט"ג. הר הטיסים מאופיין במספר תצורות צומח שהעיקרית שבהם היא החורש הכולל אלון מצוי, אלה ארץ ישראלית, אשחר ארץ ישראלי ועוד מגוון מינים מלווים. כמו כן יש מספר נקודת של תצורות נוספות הכוללות בתה ושיחייה. מלבד הנוף היפה הנצפה ממנו, בהר הטיסים התקבצו להם מספר סחלבים מיוחדים שעליהם נרחיב בפוסט זה. 

הר הטיסים בהרי יהודה, כ- 470 דונם. 

התחלנו לעשות את המסלול שעובר בלב השמורה ועובר ליד הגלעד להנצחת חללי חיל האוויר. הלכנו על שבילים מרוצפים ורחבות גדולות בין לבין, שם מצאנו פרטים של שנק החורש וסחלבן החורש שהיו בפריחה כבר, צילמנו והתפעלנו מהמראה שלהם. לאחר הליכה של כרבע שעה הגענו לשביל חצץ שעולה מעלה ומגיע לראש ההר. שם עשינו תצפית ממגדל תצפית המשמש את התצפיתנים של קק"ל לגילוי שריפות וראינו את כל ההר מלמעלה. 

סחלבן החורש 

סחלבן החורש הינו צמח בעל קנה שורש, פורח באביב בחודשים מרץ אפריל. הפרח לבן עם כתם צהוב במרכז. לסחלבן גבעול פריחה זקוף ובלתי מסועף הנושא עלים לאורך כל אורכו גבוהו כ- 50 ס"מ והוא נושא כ- 20 פרחים. העלים התחתונים דמויי חרב ואילו העליונים מסורגים והופכים בהדרגה לחפי הפרח. הסחלבן גדל בצל חלקי או מלא בחורש הים תיכוני. הצמח נחשב כחקיין של לוטם מרווני בשל הדימיון לצבעוניות שלו, לבן עם כתם צהוב במרכז. כך נמצא שפרחי הסחלבן בקרבת לוטם מרווני הואבקו יותר מאשר בפרטים שהיו רחוקים (מחקר של אמוץ דפני). הצמח לא מביא תגמול למאביקים שלו ולכן האבקה שלו נקראת האבקת רמייה בדומה לעוד מספר סחלבים אחרים. 

שנק החורש 

שנק החורש הינו צמח ספרופיט, כלומר ניזון מחומר אורגני מת. הוא בעל קנה שורש, חסר עלים. הפריחה על גבעולים עבים בגובה 40-120 ס"מ ובראשו התפרחת בצבע כחול- סגול ועד לילך. עמוד הפריחה צבעו סגול-חום,לאורכו ישנם חפים דמוי ביצה או אזמלניים החובקים את עמוד התפרחת. מואבק על ידי חרקים ואולי גם האבקה עצמית. הצמח לא מבצע פוטוסינתזה וניזון מחומר אורגני נרקב בקרקע כדוגמת עלים שנושרים ומתפרקים. גדל בהרים הימתיכוניים בגליל, בגולן בכרמל ובהרי יהודה. 

סחלב שלוש השיניים

סחלב שלוש השיניים הינו צמח הגדל מתוך פקעת חד שנתית המתחדשת כל שנה. פורח בין חודשים מרץ עד אפריל. לסחלב זה תפרחת כדורית צפופה. צבע הפרחים ורוד- סגול עם המון נקודות לבנות. צומח בהרים בצפון ומרכז הארץ. תפוצתו העולמית רחבה ומגיעה עד מרכז אירופה ומערב אסיה כאשר מרכז תפוצתו בארצות הים התיכון.  

סחלב הגליל 

סחלב הגליל הינו גיאופיט בעל פקעת חד שנתית. לצמח עלים דמויי אזמל הגדלים בצורת שושנה (העלים יוצאים כמעט מאותה נקודה בבסיס הצמח). מבין העלים עולה גבעול תפרחת שבראשה נישאת שיבולת גלילית עם 10 עד 70 פרחים. סדר הפריחה מלמטה למעלה כמו בסחלב מצויר וזאת בניגוד ליתר הסחלבים. צבע הפרחים נע בין לבן, דרך ורוד, ארגמן ואף צהוב- ירוק לעיתים. השפחית מקושטת בנקוגדות ארגמניות כהות על רקע בהיר. הפרח ניתן לזיהוי בקלות יחסית לפי צורתו הדומה לאיש עם ידים ורגליים ובליטה בין "הרגליים" (איש עם פיש). סחלב נוסף בעל פרחים דומים בצורתם הוא סחלב איטלקי. סחלב הגליל פורח באביב בין החודשים פברואר לאפריל. הצמח תת אנדמי ותפוצתו העולמית משתרעת בישראל ובסוריה בלבד. 

ניאונטינאה תמימה 

נסענו גם סמוך לגבעת יערים שם מצאנו את ניאונטינאה תמימה  לפי מיקום שמצאנו בעמוד ענן (על דרך נוף דרומית ביער הקדושים, מתחת לאיתנים תחתית). 

ניאונטינאה  תמימה הינה גיאופיט עם פקעת חד שנתית שמתחדש בכל שנה. פורחת בין מרץ למאי בפרחים שצבעם ורוד ארגמן ולפעמים גם בצבע צהבהב. התפרחת כוללת הרבה פרחים צפופים. לפרח שפית (עלה כותרת תחתון) שצורתו של אדם פרוש זרועות ורגליים בדומה לסחלב הגליל וסחלב איטלקי. השפית מנוקדת לעיתים בכתמי ארגמן. הצמח נדיר בארץ וגדל באזורים אחדים בלבד. 

במהלך הטיול בשמורה ערכנו תצפית למסביב לשמורה שם נשקף נוף של יערות מחטניים נטועים שקק"ל נטעה בשנות ב- 50 וה- 60 יערות עמינדב, סטף והקדושים. כמו כן נראה היטב שטח השריפה של שנת 2021 שכילתה כ- 11,000 דונם יער ביערות סטף והקדושים כולל חלק מהר הטייסים. 

יער הקדושים שנשרף ב 2021 וברקע נשקף מישור החוף 

שמורת הר הטייסים ממגדל התצפית (הכניסה רק לצורך צופי אש של קק"ל)

יער הקדושים החלק שנשרף בשנת 2021 וברקע העיר מודיעין 

יער סטף שחלקו נשרף בשנת 2021 והעיר ירושלים ברקע

גם השנה החלטנו להגדיר צמח שלא הצלחנו לזהות ממבט ראשוני. כבר בסיבוב הראשוני שעשינו באחד השבילים הצדדיים של המקום שמנו לב לצמח עם פירות כדוריים שמשך את תשומת ליבנו, אחרי שהתלבטנו מה זה יכול להיות ולא כל כך הצלחנו עזבנו את הצמח והמשכנו לטייל ולחפש את הסחלבים שמייחדים את המקום. אחרי שחזרנו מהסיבוב ואחרי שמצאנו את מיני הדגל החלטנו להגדיר את הצמח. ניסנו בהתחלה ישר להגדיר במשפחת הסוככים את הסוג אך כל האפשרויות שבחנו לא הסתדרו אז נאלצנו להגדיר גם את המשפחה. להלן ההגדרה המלאה.  

הגדרת משפחה (עמ' 58): 

1*צמחים בעלי פרחים >2* צמחי יבשה> 3* צמחים שונים ממשפ' השרבניים> 4* הכותרת אינה פרפרנית> 5* הפרחים אינם ערוכים בקרקפת> 6* הפרחים אינם ערוכים בסוככים> 7* מספר אברי הפרח שונה מ- 4 מכל אחד מהאיברים> 8* צמחים בעלי פרחים שונים מהתיאור ב-8 (עלים צרים, עטיף, מוץ) >   10* עשבוניים ובני שיח> 12* כל עלי הכותרת מאוחים לפחות בבסיסם> 15השחלה תחתית> עמ' 76 קבוצה 7 צמחים דו פסיגים מאוחי עלי כותרת, השחלה תחתית> 

1*> 5* העלים נגדיים או ערוכים בדור> 8 אבקנים 3-1 השחלה בעלת ביצית 1 הפפרי רעון העלים נגדיים > משפ' הוולריינים Valerianaceae עמ' 643 

הגדרת סוג: 

1* הפרי חסר ציצית של שערות, אבקנים 1-3 צמחים חד שנתיים נמוכים > ולרינית Valerianella  עמ'644. 

מצד ימין פרחים, צד שמאל הפרי האופייני 

הגדרת מין: אוגן הגביע בפרי דמוי שלפוחית כדורית שעירה, בעלת 6 שיניים חדות מופנות כלפי פנימה > ולרינית משולחפת Valerianella vesicaria. 

מימין לוטמית דביקה משמאל לוטמית ערבית 

בהמשך הטיול מצאנו מספר פרטים של לוטמית דביקה, לה יש פרח בצבע צהוב בהיר ועלים נגדיים לעומת לוטמית ערבית לה עלים מסורגים ופרח גדול יותר בצבע צהוב "חלמון" וראינו מספר פרטים שלה. נראה כי הלוטמית הדביקה גדלה יותר על משטחי החוואר. 

מימין שמשמון אזוביוני משמאל כלכך סורי 

שני צמחים שלא ראינו את הפריחה שלהם אבל הצלחנו לזהות בשל צורת העלים המיוחדת שלהם בשילוב עם מבנה הצמח. אחד מהם הוא צמח נדיר, כלכלך סורי. גדל בקרקע רנדזינה כמו על פסגת הר הטייסים. עוד צמח לא נפוץ במיוחד הוא שמשון אזוביוני. שניהם נמצאו בשיפולים הצפון מזרחיים של הר הטייסים סמוך לעמוד המתח עליון הנמצא בשמורה. 

בשמורת הר הטייסים נראים גם מספר תשתיות ארציות שעוברות דרכה בדומה לתשתיות ישנות שלא עשו חשבון לנוף או לטבע ועכשיו יש כבר עובדה מוגמרת כך שהתשתיות עוברות בלב השמורה. תשתיות כמו קוי מים עיליים ועמודי חשמל. גורמים בעיקר לפגיעה נופית כחלק מהטבע. ולעיתים במקרים שנדרש לשדרג גם עלולות לגרום לנזקים ישירים בצומח ובקרקע. מעבר לכך, קו המים יכול גם להוות מכשול עבור זוחלים וחיות קטנות שלא יכולות לעבור מעליו.  כיום נמנעים מלהעביר תשתיות עליות וגם אם בוחרים לעשות תשתית עלית היא תהיה מחופה ותשתלב בנוף בשילוב שיקום נופי. כחלק מהיותו של האתר גם אנדרטה להנצחת חללי חיל האוויר ישנו פיתוח של תשתיות מים וחנייה בחלק זה. שילוב מעניין של טבע ופיתוח לטובת ביקור האנשים.  

תשתיות בהר הטייסים. תמונה גדולה בצד ימין קו 161 חשמל עילי. שמאל למעלה קו מים 40 צול עילי. 
שמאל למטה משטחי חנייה לטובת האנדרטה של חיל האוייר לאירוע השנתי ביום הזיכרון.  וברז מים שמוקם באזור האנדרטה בין הצומח הטבעי. 

בשמורה ישנו מגוון צמחים אשר ברובם בני חלוף, גיאופיטים וחד שנתיים שהנוף העל אדמתי נעלם בעונה הקשה  מלווים אותם בני שיח, שיחים ועצים המפוזרים ביניהם. מוצגים כאן חלק מהצמחים שזיהינו בשטח. כ- 60 מיני צומח. 

מימין למעלה: מקור חסידה גדול, זקן סב מצוי, זוטה צפופה,  ואגס סורי 
מימין למטה: אלקנה סמורה, רכפה גדולה, לוטוס יהודה, נץ חלב צרפתי

רשימה מלאה של הצמחים שזיהינו בסיור: מרגנית השדה, דם המכבים, פרסיון גדול, שלהבית דביקה, אלון מצוי, לוטם שעיר, לוטם מרווני, קידה שעירה, פואה מצויה, קיסוסית קוצנית, אלה א"י, מוצית קוצנית, אפון מצוי, טופח נאה, דמומית נאה, קרדה מכסיפה, פרע מסולסל, חלבלוב השיח, זוטה צפופה, לכך בשרני, תלתן הארגמן, כרבולת מצויה, פרסה רבת תרמילים, רקפת מצויה, חד שפה, מרווה  משולשת, כלך מצוי, צמרנית הסלעים, משרעת, מרור הגינה, שלח ספרדי, שום משולש, חרצית עטורה, ציבורת ההרים, סחלבן החורש, שנק החורש, טבורית נטויה, טרשנית, ניסנית, פשתה שעירה, אלקנה סמורה, נורית אסיה, מקור חסידה גדול, קורנית מקורקפת, חרחבינה מכחילה, קטלב מצוי, אורן ים, סירה קוצנית, קחון מצוי, סחלב שלוש השיניים, סחלב הגליל, רכפה גדולה, שמשון אזוביוני, געדה מפושקת,  כלכלך סורי, ערטנית השדות, גרניון הארגמן, ציפורנית נפוחה, נץ חלב צרפתי, צתרה ורודה. 

מקורות 

צמח השדה 

האם אפשר לשמור על עצים תוך כדי עבודות פיתוח?

לאחרונה עלתה בי השאלה האם אפשר לשמור על עצים במהלך עבודות פיתוח? עבודות כמו הרחבת כביש, בנייה של מתקנים הנדסיים או הטמנה של קו מים חדש או באופן כללי בנייה של מתקן חדש באזור בו קיימים עצים. 

בכדי לבחון את העיניין נדרש לבדוק את מצבם של העצים סמוך לעבודות שנמצאות בשלבי בנייה או שהסתיימו כבר. 

שימור עצים במהלך עבודה בשטחים פתוחים- בניית בריכת ויסות למכון טיהור שפכים שורק 

מדובר על פרויקט לבניית בריכת ויסות שתאגור מי ביוב המגיעים מאזור ירושלים בזמני שיא ותווסת את כניסתם לתוך מתקן טיהור שפכים הנמצא על נחל שורק קצת יותר במורד. הבריכה נבנת כך שתיהיה בתוך המדרון של ההר וסופו של דבר לא תהיה גלויה. בכדי לחפור את הבריכה חוצבים חלקים משמעותיים במדרון של ההר ומאחסנים מאות קובים של עודפי חפירה. 

עודפי החציבה נאגרים בחניון סמוך ודרך עפר שקיבלו אישור לבצע זאת. נבחן את מצבם של העצים בתחומי החפירה של בריכת הוויסות עצמה ובחלקים הסמוכים המשמשים לאחסנה של עודפי עפר. 

מהתמונות ניתן לראות שהעצים כוסו בגובה של 4-5 מטר בעודפי חפירה כאשר הגזע נעטף באיסכורית צמוד לגזע העץ. זאת לא צורה להגן על העץ ובטח לא לשמר את העץ. הזמן יגיד את שלו כמה זה ישפיע על העצים שכוסו בעודפי החפירה. 

ממקרה זה ניתן ללמוד שאסור לאשר אחסנת חומרי חפירה סמוך לעצים ונדרש לוודא את הפרט להגנת העצים. גדר איסכורית לא עומדת בלחץ של 4-5 מטר של עודפי עפר המאוחסנים לגובה. על כן יש צורך למצוא אלטרנטיבות לגידור שלא מאפשר זליגת חומרי חפירה אם מאשרים לאחסן עודפי עפר. 

תחילת אחסנת עודפי החפירה וניסיון לגידור העצים עם איסכורית צמוד לגזע 

תמונה כללית של עודפי החפירה סביב העצים בחניון קנדה 

כך נראה עץ מקרוב המאוחסנים סביב עודפי חפירה 

אחסנה של חומר גרוס על דרך היער עם חריגה משמעותית 

שימור עצים במהלך עבודה בסמוך לעצים- הסדרת צומת כניסה לבריכת המורים 

בפרויקט בניית בריכת המורים- בריכה לאגירת מים כחלק מהמערכת החמשית לאספקת מים לאזור ירושלים נדרש להסדיר צומת כניסה לבריכת המורים שנמצאת בתוך היער. כחלק מסקר העצים שבוצע, עצי אורן וברוש הוגדרו לשימור לאורך הדרך המובילה להר אדר. אך במהלך העבודה נעשו עבודות עפר לצורך סלילת נתיבי ההתחברות אל כביש הגישה הפנימי. השורשים ובסיס העצים נחפר לגמרי כפי שאתם יכולים להתרשם בתמונות המצורפות, כתוצאה מכך העצים התנוונו ומתו ונאלץ לכרות אותם.  

מעבודה זו אפשר לראות שאם העבודות לא איפשרו את שימור העצים הם היו צריכים להיות מוגדרים לכריתה ולקבל עליהם פיצוי ההולם את השווי שלהם, אך לפי מידע שהגיע אלי בעת התיאומים המוקדמים היו מי שהתעקשו להגדירם לשימור. במקרה כזה צריך גם שיהיה ליווי של אגרונום שיפקח בעת העבודות שאכן ניתן לשמר את העצים. 

ייתכן גם שאפשר היה לחשוב על צורת ביצוע שונה של תעלות הניקוז ובכך לאפשר את שימור העצים. 

  

החפירה לצורך סלילת נתיב האצה ובניית תעלת ניקוז בצד הדרך. 

חפירה על הגזע וקריעה של שורשים משמעותיים של העץ. 

עץ שמת לאחר שנחפרו כל השורשים המשמעותיים שלו. 

לאחר החפירה עצי האורן והברוש התנוונו ומתו. 

הטמנת קו מים חדש בסמוך לעצים ביער- קו מים לעין רפא 

כאן מדובר על הטמנת קו מים בקוטר של 24 צול שנועד לתיגבור אספקת מים. בשל העובדה כי על הדרך כבר מוטמנים קו גז וקו דלק המתכננים נאלצו להזיז את תוואי קו המים מחוץ לדרך אל מדרון שנמצא בסמוך. נערך סקר עצים ועבר בקרה על ידי הגורמים הרלוונים כמקובל. בעבודות אלו לא בוצע ליווי ע"י אגרונום אלא פיקוח מדלג של יערן קק"ל. 

לאחר העבודות אכן רק מספר מועט של עצים נפגעו בעבודות. אך יש כאן נזקים שיכלו להימנע. למשל העץ ברוש שנפגע בבסיס הגזע, כנראה בשל עבודה ונסיעה לא זהירה של באגר או טרקטור. מלבד זאת הנזק המרכזי הינו עץ אורן ברוטיה בוגר שהוגדר לשימור אך בוצעה חפירה ממש בסמוך לגזע והעץ לא שרד. נזק שהיה ניתן למנוע בהזזה של החפירה למרחק של לפחות 5 מטר מהגזע. 

עץ שנפגע במהלך העבודה

עץ אורן קטן שנפגע כתוצאה מהעבודה להטמנת קו המים 

עץ אורן ברוטיה גדול
שעבדו ממש קרוב אליו - פחות ממטר מהגזע, בהמשך העץ התייבש ונאלצו לכרות אותו 

גדם אורן הברוטיה אחרי שנכרת 

מה ניתן לעשות בהמשך כלקח ממקרים אלו? 

1. לא לאפשר עבודה בקרבת העצים, להתרחק 5 מטר לפחות ואם נדרש לעבוד בסמוך לעץ נדרש לגדר אותו ולאפשר עבודה רק בלווי אגרונום.  

2. לא לאפשר לאחסן מערומי עפר גדולים בקרבה לעצים, כל אזור שבו נדרש לאחסן יש לגדר בעזרת איסכורית לצורך הגנה. 

3. לבחון את סקר העצים המוגש בהתאם לתוכנית לביצוע של התשתית שתבוצע. 

4. נדרש פיקוח רציף בעת העבודות וליווי העבודה תוך כדי בזמן אמת. 

5. הגדרת אזורים רגישים בקרבה לעצים ייחודיים והנחייה לעבודה רק בפיקוח אגרונום. 

6. אם נדרש גיזום- יש לחייב העסקת גוזם מומחה לצורך ביצוע גיזום שלא יפגע בעץ ופיקוח של אגרונום. רצוי לבצע בכדי להימנע מפגיעה מיותרת בעת מעבר כלים כבדים. 

7. כשנתקלים בשורשים מעל קוטר 5 ס"מ יש להנחות את הקבלן לבצע חיתוך שורשים בכדי למנוע משיכה וקריעה של השורשים המרכזיים של העץ.  

אחרי שסקרנו מספר עבודות שבוצעו בקרבה לעצים התשובה לשאלה האם ניתן לשמר את העצים היא כן אבל בתנאי שמקפידים על התנאים הנדרשים לשמירתם. 

מלבד זאת תמיד יהיו עצים שיפגעו במהלך העבודות, לכן יש להבין אם הפגיעה היא מידתית ואם ניתן לבקש פיצוי שהולם אותה או שזה פגיעה גדולה מידי ואז צריך להבין איך מאפשרים לבצע עבודה במקום. שינוי שיטת העבודה, חשיבה יצירתית יותר, ביצוע קידוחים אופקיים ועוד פתרונות שיאפשרו שמירה מרבית של העצים ופני השטח לא מופר.  

הנטייה של כולם היא לשמור על העצים אך צריך להבין את ההשלכות לשימור העצים במהלך העבודה בצורה מהימנה שמייצגת את המציאות ולא לאפשר לבצע עבודות שיפגעו בעצים ואם כן אז לקחת את זה בחשבון ולבקש פיצוי ההולם את העבודות שיתבצעו. 

אז נסיים בתמונה של עץ המוגדר לשימור במהלך עבודה של הטמנת קו מים ליד מבשרת ציון. כולי תקווה שהגנה על העצים במהלך עבודות בנייה תזכה ליותר תשומת לב והעצים יוכלו לנשום לרווחה תרתי משמע. 

עץ לשימור בפרויקט של הטמנת קו מים למבשרת ציון