שיקום מדרון תלול לאחר מעבר תשתית של קו מים| נטף

עבודות תשתית ביער הן כורח המציאות – הטמנת קו מים, קו ביוב, קו חשמל או קו תקשורת. אבל מהרגע שהטרקטור עוזב את השטח, נשארת השאלה: איך משקמים את השטח ומחזירים את הנוף והתפקוד האקולוגי הקודם?

המדרון התלול טרם השיקום 

אחרי סיום עבודות להטמנת קו המים במקטע התלול של הגבעה סמוך לנטף נשאר תוואי תלול וישר הכולל מקטע ארוך של דרך המהווה פצע נופי הנראה מרחוק. כמו כן הרבה מן האבנים שהיו מפוזרות בצורה טבעית נדחפו לצדדים ובחלק מן המקרים נערמו בערימות גדולות. מעבר לכך גם ערימות אדמה שלא ברור מה טיבה, אם עודפי חציבה, אדמה עליונה או חומר מובא נערמו במקומות אקראיים על תוואי הדרך. וזאת מבלי שנגענו במדרון התלול עצמו שם נוצרה דרך רחבה שללא שיקום תתחתר ותיגרום לנזקי סחף. חשיבות השיקום נעוצה בכדי למנוע מפגעים בעתיד והמשך התדרדרות של המערכת האקולוגית. אם לא נטפל במדרון התלול הסחף ימשך ויחתור תעלות והתחתרויות במדרון ובטווך האורך אף יגרום לחשיפת התשתית. המטרה של השיקום היא לקטוע את מעגל ההידרדרות: להאט את זרימת המים, לפזר את הנגר, לייצב את הקרקע ולאפשר למערכת הטבעית לחזור לפעול. 

המדרון התלול אחרי השיקום

בכדי לשקם את המדרון ערכנו מספר פגישות לתכנון השיקום. ביחד עם  מנהל הפרויקט מטעם מקורות, נציג הישוב נטף, מנהל גוש היער ומתכנן שימור קרקע מקק"ל הכנו תוכנית רעיונית לשיקום. עקרונות התוכנית כללו:

1. שבירת רציפות הזרימה בצורת טרסות אורכיות. כדי למנוע ריכוז מים נבנו טראסות מאבנים מקומיות נמוכות במרווחים מדורגים לאורך המדרון בכדי להאט ולפזר את הזרימה.

2. פיזור סלעים מקומיים- הסלעים והאבנים שנדחפו לשוליים הוחזרו למדרון. הפיזור בוצע מהחלק העליון כלפי מטה, לאחר ייצוב שכבת הקרקע. כך גם נשמר המראה הטבעי של האתר וגם שופרה היציבות.

3. פיזור שכבת קרקע עליונה בעובי 20–30 ס"מ כהכנה להתבססות צומח מקומי. ערמות עפר לא מתאימות פונו. על האדמה שנשארה באתר פוזרה מעליהן שכבת קרקע עליונה (Top soil) בעובי של כ־20–30 ס"מ ממקור מאושר.

במהלך התכנון שמנו לב גם לקו מים ישן שהיה מונח על פני הקרקע. כחלק מהשיקום של המדרון כללנו פינוי של הצינור הישן, וזאת בכדי להשאיר את המקום במצב הכי טבעי שאפשר לאחר השיקום. 

הטרסות במדרון לויסות המים 

במהלך עבודות השיקום במקרה זה החלטנו על שיקום צומח טבעי-  לא בוצעה שתילה יזומה של עצים או שיחים אלא הסתמכות על התבססות טבעית של צומח מקומי בעקבות שימוש בקרקע עליונה עם בנק זרעים. לכן העבודות כללו יצירת תנאים שיאפשרו לצומח המקומי להתבסס בכוחות עצמו. הקרקע העליונה שהובאה מכילה בנק זרעים, חומר אורגני ומערכת קרקע חיה – בסיס לתהליך התאוששות טבעי. כאשר הקרקע מיוצבת, השיפוע מטופל והנגר מנוהל נכון – הצומח עושה את שלו. נביטה הדרגתית של מינים מקומיים יוצרת כיסוי קרקע, מחזקת את אחיזת השורשים ומייצבת את המדרון לאורך זמן. וכמובן שבעתיד הרחוק גם עצים יוכלו להתבסס ולצמוח במדרון זה. 

הצומח עולה על הקרקע שפוזרה בשטח.  צילום: איתי עמיאל 

שיקום של המדרון שמתואר פה כולל החזרה של תפקוד ונוף למראהו הטבעי. שיקום מדרון לאחר עבודות תשתית הוא לא "שלב סיום" – הוא חלק בלתי נפרד מהעבודה עצמה. אם לא מטפלים בשיפועים ובנגר, הטבע ימשיך את העבודה – אבל בכיוון הלא נכון. לעומת זאת, כשמשקמים נכון את הקרקע, שוברים את רציפות הזרימה ומשתמשים בחומרים מקומיים – המערכת האקולוגית יודעת להתאושש.

האם אפשר לשמור על עצים תוך כדי עבודות פיתוח?

לאחרונה עלתה בי השאלה האם אפשר לשמור על עצים במהלך עבודות פיתוח? עבודות כמו הרחבת כביש, בנייה של מתקנים הנדסיים או הטמנה של קו מים חדש או באופן כללי בנייה של מתקן חדש באזור בו קיימים עצים. 

בכדי לבחון את העיניין נדרש לבדוק את מצבם של העצים סמוך לעבודות שנמצאות בשלבי בנייה או שהסתיימו כבר. 

שימור עצים במהלך עבודה בשטחים פתוחים- בניית בריכת ויסות למכון טיהור שפכים שורק 

מדובר על פרויקט לבניית בריכת ויסות שתאגור מי ביוב המגיעים מאזור ירושלים בזמני שיא ותווסת את כניסתם לתוך מתקן טיהור שפכים הנמצא על נחל שורק קצת יותר במורד. הבריכה נבנת כך שתיהיה בתוך המדרון של ההר וסופו של דבר לא תהיה גלויה. בכדי לחפור את הבריכה חוצבים חלקים משמעותיים במדרון של ההר ומאחסנים מאות קובים של עודפי חפירה. 

עודפי החציבה נאגרים בחניון סמוך ודרך עפר שקיבלו אישור לבצע זאת. נבחן את מצבם של העצים בתחומי החפירה של בריכת הוויסות עצמה ובחלקים הסמוכים המשמשים לאחסנה של עודפי עפר. 

מהתמונות ניתן לראות שהעצים כוסו בגובה של 4-5 מטר בעודפי חפירה כאשר הגזע נעטף באיסכורית צמוד לגזע העץ. זאת לא צורה להגן על העץ ובטח לא לשמר את העץ. הזמן יגיד את שלו כמה זה ישפיע על העצים שכוסו בעודפי החפירה. 

ממקרה זה ניתן ללמוד שאסור לאשר אחסנת חומרי חפירה סמוך לעצים ונדרש לוודא את הפרט להגנת העצים. גדר איסכורית לא עומדת בלחץ של 4-5 מטר של עודפי עפר המאוחסנים לגובה. על כן יש צורך למצוא אלטרנטיבות לגידור שלא מאפשר זליגת חומרי חפירה אם מאשרים לאחסן עודפי עפר. 

תחילת אחסנת עודפי החפירה וניסיון לגידור העצים עם איסכורית צמוד לגזע 

תמונה כללית של עודפי החפירה סביב העצים בחניון קנדה 

כך נראה עץ מקרוב המאוחסנים סביב עודפי חפירה 

אחסנה של חומר גרוס על דרך היער עם חריגה משמעותית 

שימור עצים במהלך עבודה בסמוך לעצים- הסדרת צומת כניסה לבריכת המורים 

בפרויקט בניית בריכת המורים- בריכה לאגירת מים כחלק מהמערכת החמשית לאספקת מים לאזור ירושלים נדרש להסדיר צומת כניסה לבריכת המורים שנמצאת בתוך היער. כחלק מסקר העצים שבוצע, עצי אורן וברוש הוגדרו לשימור לאורך הדרך המובילה להר אדר. אך במהלך העבודה נעשו עבודות עפר לצורך סלילת נתיבי ההתחברות אל כביש הגישה הפנימי. השורשים ובסיס העצים נחפר לגמרי כפי שאתם יכולים להתרשם בתמונות המצורפות, כתוצאה מכך העצים התנוונו ומתו ונאלץ לכרות אותם.  

מעבודה זו אפשר לראות שאם העבודות לא איפשרו את שימור העצים הם היו צריכים להיות מוגדרים לכריתה ולקבל עליהם פיצוי ההולם את השווי שלהם, אך לפי מידע שהגיע אלי בעת התיאומים המוקדמים היו מי שהתעקשו להגדירם לשימור. במקרה כזה צריך גם שיהיה ליווי של אגרונום שיפקח בעת העבודות שאכן ניתן לשמר את העצים. 

ייתכן גם שאפשר היה לחשוב על צורת ביצוע שונה של תעלות הניקוז ובכך לאפשר את שימור העצים. 

  

החפירה לצורך סלילת נתיב האצה ובניית תעלת ניקוז בצד הדרך. 

חפירה על הגזע וקריעה של שורשים משמעותיים של העץ. 

עץ שמת לאחר שנחפרו כל השורשים המשמעותיים שלו. 

לאחר החפירה עצי האורן והברוש התנוונו ומתו. 

הטמנת קו מים חדש בסמוך לעצים ביער- קו מים לעין רפא 

כאן מדובר על הטמנת קו מים בקוטר של 24 צול שנועד לתיגבור אספקת מים. בשל העובדה כי על הדרך כבר מוטמנים קו גז וקו דלק המתכננים נאלצו להזיז את תוואי קו המים מחוץ לדרך אל מדרון שנמצא בסמוך. נערך סקר עצים ועבר בקרה על ידי הגורמים הרלוונים כמקובל. בעבודות אלו לא בוצע ליווי ע"י אגרונום אלא פיקוח מדלג של יערן קק"ל. 

לאחר העבודות אכן רק מספר מועט של עצים נפגעו בעבודות. אך יש כאן נזקים שיכלו להימנע. למשל העץ ברוש שנפגע בבסיס הגזע, כנראה בשל עבודה ונסיעה לא זהירה של באגר או טרקטור. מלבד זאת הנזק המרכזי הינו עץ אורן ברוטיה בוגר שהוגדר לשימור אך בוצעה חפירה ממש בסמוך לגזע והעץ לא שרד. נזק שהיה ניתן למנוע בהזזה של החפירה למרחק של לפחות 5 מטר מהגזע. 

עץ שנפגע במהלך העבודה

עץ אורן קטן שנפגע כתוצאה מהעבודה להטמנת קו המים 

עץ אורן ברוטיה גדול
שעבדו ממש קרוב אליו - פחות ממטר מהגזע, בהמשך העץ התייבש ונאלצו לכרות אותו 

גדם אורן הברוטיה אחרי שנכרת 

מה ניתן לעשות בהמשך כלקח ממקרים אלו? 

1. לא לאפשר עבודה בקרבת העצים, להתרחק 5 מטר לפחות ואם נדרש לעבוד בסמוך לעץ נדרש לגדר אותו ולאפשר עבודה רק בלווי אגרונום.  

2. לא לאפשר לאחסן מערומי עפר גדולים בקרבה לעצים, כל אזור שבו נדרש לאחסן יש לגדר בעזרת איסכורית לצורך הגנה. 

3. לבחון את סקר העצים המוגש בהתאם לתוכנית לביצוע של התשתית שתבוצע. 

4. נדרש פיקוח רציף בעת העבודות וליווי העבודה תוך כדי בזמן אמת. 

5. הגדרת אזורים רגישים בקרבה לעצים ייחודיים והנחייה לעבודה רק בפיקוח אגרונום. 

6. אם נדרש גיזום- יש לחייב העסקת גוזם מומחה לצורך ביצוע גיזום שלא יפגע בעץ ופיקוח של אגרונום. רצוי לבצע בכדי להימנע מפגיעה מיותרת בעת מעבר כלים כבדים. 

7. כשנתקלים בשורשים מעל קוטר 5 ס"מ יש להנחות את הקבלן לבצע חיתוך שורשים בכדי למנוע משיכה וקריעה של השורשים המרכזיים של העץ.  

אחרי שסקרנו מספר עבודות שבוצעו בקרבה לעצים התשובה לשאלה האם ניתן לשמר את העצים היא כן אבל בתנאי שמקפידים על התנאים הנדרשים לשמירתם. 

מלבד זאת תמיד יהיו עצים שיפגעו במהלך העבודות, לכן יש להבין אם הפגיעה היא מידתית ואם ניתן לבקש פיצוי שהולם אותה או שזה פגיעה גדולה מידי ואז צריך להבין איך מאפשרים לבצע עבודה במקום. שינוי שיטת העבודה, חשיבה יצירתית יותר, ביצוע קידוחים אופקיים ועוד פתרונות שיאפשרו שמירה מרבית של העצים ופני השטח לא מופר.  

הנטייה של כולם היא לשמור על העצים אך צריך להבין את ההשלכות לשימור העצים במהלך העבודה בצורה מהימנה שמייצגת את המציאות ולא לאפשר לבצע עבודות שיפגעו בעצים ואם כן אז לקחת את זה בחשבון ולבקש פיצוי ההולם את העבודות שיתבצעו. 

אז נסיים בתמונה של עץ המוגדר לשימור במהלך עבודה של הטמנת קו מים ליד מבשרת ציון. כולי תקווה שהגנה על העצים במהלך עבודות בנייה תזכה ליותר תשומת לב והעצים יוכלו לנשום לרווחה תרתי משמע. 

עץ לשימור בפרויקט של הטמנת קו מים למבשרת ציון