עבודות תשתית ביער הן כורח המציאות – הטמנת קו מים, קו ביוב, קו חשמל או קו תקשורת. אבל מהרגע שהטרקטור עוזב את השטח, נשארת השאלה: איך משקמים את השטח ומחזירים את הנוף והתפקוד האקולוגי הקודם?
![]() |
| המדרון התלול טרם השיקום |
אחרי סיום עבודות להטמנת קו המים במקטע התלול של הגבעה סמוך לנטף נשאר תוואי תלול וישר הכולל מקטע ארוך של דרך המהווה פצע נופי הנראה מרחוק. כמו כן הרבה מן האבנים שהיו מפוזרות בצורה טבעית נדחפו לצדדים ובחלק מן המקרים נערמו בערימות גדולות. מעבר לכך גם ערימות אדמה שלא ברור מה טיבה, אם עודפי חציבה, אדמה עליונה או חומר מובא נערמו במקומות אקראיים על תוואי הדרך. וזאת מבלי שנגענו במדרון התלול עצמו שם נוצרה דרך רחבה שללא שיקום תתחתר ותיגרום לנזקי סחף. חשיבות השיקום נעוצה בכדי למנוע מפגעים בעתיד והמשך התדרדרות של המערכת האקולוגית. אם לא נטפל במדרון התלול הסחף ימשך ויחתור תעלות והתחתרויות במדרון ובטווך האורך אף יגרום לחשיפת התשתית. המטרה של השיקום היא לקטוע את מעגל ההידרדרות: להאט את זרימת המים, לפזר את הנגר, לייצב את הקרקע ולאפשר למערכת הטבעית לחזור לפעול.
![]() |
| המדרון התלול אחרי השיקום |
בכדי לשקם את המדרון ערכנו מספר פגישות לתכנון השיקום. ביחד עם מנהל הפרויקט מטעם מקורות, נציג הישוב נטף, מנהל גוש היער ומתכנן שימור קרקע מקק"ל הכנו תוכנית רעיונית לשיקום. עקרונות התוכנית כללו:
1. שבירת רציפות הזרימה בצורת טרסות אורכיות. כדי למנוע ריכוז מים נבנו טראסות מאבנים מקומיות נמוכות במרווחים מדורגים לאורך המדרון בכדי להאט ולפזר את הזרימה.
2. פיזור סלעים מקומיים- הסלעים והאבנים שנדחפו לשוליים הוחזרו למדרון. הפיזור בוצע מהחלק העליון כלפי מטה, לאחר ייצוב שכבת הקרקע. כך גם נשמר המראה הטבעי של האתר וגם שופרה היציבות.
3. פיזור שכבת קרקע עליונה בעובי 20–30 ס"מ כהכנה להתבססות צומח מקומי. ערמות עפר לא מתאימות פונו. על האדמה שנשארה באתר פוזרה מעליהן שכבת קרקע עליונה (Top soil) בעובי של כ־20–30 ס"מ ממקור מאושר.
במהלך התכנון שמנו לב גם לקו מים ישן שהיה מונח על פני הקרקע. כחלק מהשיקום של המדרון כללנו פינוי של הצינור הישן, וזאת בכדי להשאיר את המקום במצב הכי טבעי שאפשר לאחר השיקום.
![]() |
| הטרסות במדרון לויסות המים |
במהלך עבודות השיקום במקרה זה החלטנו על שיקום צומח טבעי- לא בוצעה שתילה יזומה של עצים או שיחים אלא הסתמכות על התבססות טבעית של צומח מקומי בעקבות שימוש בקרקע עליונה עם בנק זרעים. לכן העבודות כללו יצירת תנאים שיאפשרו לצומח המקומי להתבסס בכוחות עצמו. הקרקע העליונה שהובאה מכילה בנק זרעים, חומר אורגני ומערכת קרקע חיה – בסיס לתהליך התאוששות טבעי. כאשר הקרקע מיוצבת, השיפוע מטופל והנגר מנוהל נכון – הצומח עושה את שלו. נביטה הדרגתית של מינים מקומיים יוצרת כיסוי קרקע, מחזקת את אחיזת השורשים ומייצבת את המדרון לאורך זמן. וכמובן שבעתיד הרחוק גם עצים יוכלו להתבסס ולצמוח במדרון זה.
![]() |
| הצומח עולה על הקרקע שפוזרה בשטח. צילום: איתי עמיאל |
שיקום של המדרון שמתואר פה כולל החזרה של תפקוד ונוף למראהו הטבעי. שיקום מדרון לאחר עבודות תשתית הוא לא "שלב סיום" – הוא חלק בלתי נפרד מהעבודה עצמה. אם לא מטפלים בשיפועים ובנגר, הטבע ימשיך את העבודה – אבל בכיוון הלא נכון. לעומת זאת, כשמשקמים נכון את הקרקע, שוברים את רציפות הזרימה ומשתמשים בחומרים מקומיים – המערכת האקולוגית יודעת להתאושש.



.jpeg)