יער בעיר- מורכבות יערות צמודי דופן לצידי ערים מתפתחות

האוכלוסייה גדלה ויש צורך בהרחבת ישובים קיימים. כך שהרחבת ערים וישובים בישראל הינה דבר שבשגרה.  עם הזמן ייעודי שטח שלרוב לא היו נפגשים וחופפים אחד עם השני נפגשים. כך למשל ערים, פיתוח עירוני ושטחי יער היו לרוב רחוקים זה מזה ולא הייתה להם כמעט אינטרקציה.

פארק עירוני וברקע יער נתיבות שנטוע לאורך נחל בוהו

לאחרונה העיר נתיבות התרחבה לשטחים משמעותיים ועוד צפויה להתרחב בהמשך. יער נתיבות הנטוע לצידי נחל בוהו צפוי בחלק הקרוב לעיר להיות מוקף בשכונות מגורים חדשות כך שהיער יהיה "כלוא" במרחב העירוני. דבר זה יוצר שטח מגע בין היער לעיר באורך של כ- 4 ק"מ, כאשר חלקו יוסדר בטיילת בין קו הבתים לתחילת היער. 

הטיילת המפרידה בין יער נתיבות לקו הבתים הראשון בעיר

עם הרחבת ישובים יווצרו מקומות בהם חורשות ויערות קיימים בניהול של קק"ל יוקפו בשכונות מגורים חדשות כחלק מהרחבת הערים. מצב זה מעלה מורכבויות שעד עתה לא היו קיימות כמעט במרחב דרום. 

1. גישה לטיפול ביער: למשל אין דרכים לגישה נוחה של כבאיות ורכבים תפעוליים, כמו כן, אי אפשר לרסס נגד מזיקים בעזרת מטוסים, לדוגמה ריסוס נגד טוואי התהלוכה למניעת מפגעים של מטיילים בחניונים.  

2.  מטרדי רעש כתוצאה מעבודות יערניות כמו גיזום, דילול וכריתת עצים מפריעים לתושבים 
3. הכנסת מרעה לשטח היא בעייתית מבחינת אינטרקציה עם האוכלוסייה המקומית

שכונות העיר נתיבות הגובלות ביער והפיתוח שעתיד לעטוף את היער. מתוך שכבת ניהול היער של קק"ל https://kkl.maps.arcgis.com/

שטח יער המנוהל באופן אקסטנסיבי, כלומר בצורה שלא דורשת התערבות גדולה, בצמוד לעיר יכול להיות חלק מחיי התושבים כמקום בילוי ונופש ולפי דעתי למרות המורכביות הרבות שעולות, שימור שטח בצורת ניהול כזו יאפשר את גיוון מקומות הנופש של התושבים ויספק להם גישה אל טבע שהוא נגיש כתוצאה מהקרבה לעיר ובעל אופי מיוחד מאשר פארק עירוני טיפוסי של דשא ועצים. יש ליצור שיתופי פעולה בין הגופים השונים כדי לאפשר את קיום המערכות החצי טבעיות האלו וטיפוח שלהם כערכים אקולוגיים חשובים בפסיפס הנופי שנוצר.

יער מטע על רקע רמת בית שמש המתרחבת

מזווית ראיה אחרת במרכז הארץ ישנם חורשות וחלקי יערות רבים הנושקים אל הערים והישובים. על כן נראה שעתידם של חלקים רבים מיערות ישראל הם השתלבות בתוך החלקים העירוניים. אחרי הכל בישראל קצב הריבוי של האוכלוסייה גבוה מאוד וכך גם קצב הבינוי והלחץ לפתח עוד ועוד שטחים למגורים. על כן יש לחשוב על פתרונות לשילוב וקיום יחדיו של טבע מתפקד ושכונות למגורים. בלי זה נאבד את השטחים הפתוחים הלא מגוננים וחבל. באזור ההר במרכז יש חפיפות רבות בין העיר ליער וחלקם הגדול של החפיפות מביא להצלחות של שילובים של האוכולסייה בפעילות היער.

 

  

יער ירושלים בין שני שכונות- רמת מוצא והר נוף בירושלים 

לכן לסיכום אני חושב שבעזרת שיתופי פעולה בין הרשויות המקומיות ומנהלי שטחים טבעיים ומיוערים אפשר יהיה להגיע לניהול שטח מיטבי שיוצר הזדמניות לטיילות משמעותית ולשמירת טבע יחדיו. זאת מבלי להזכיר את הערך שיש להעלאת המודעות של התושבים לטבע סביבים שבבוא היום יילחמו על כל פיסת שטח טבעי ליד ביתם אם נשכיל לרתום אותם לאהבת ושמירת הטבע הסמוך לביתם.