יום שבת, 30 בספטמבר 2023

יער בעיר- מורכבות יערות צמודי דופן לצידי ערים מתפתחות

האוכלוסייה גדלה ויש צורך בהרחבת ישובים קיימים. כך שהרחבת ערים וישובים בישראל הינה דבר שבשגרה.  עם הזמן ייעודי שטח שלרוב לא היו נפגשים וחופפים אחד עם השני נפגשים. כך למשל ערים, פיתוח עירוני ושטחי יער היו לרוב רחוקים זה מזה ולא הייתה להם כמעט אינטרקציה.

פארק עירוני וברקע יער נתיבות שנטוע לאורך נחל בוהו

לאחרונה העיר נתיבות התרחבה לשטחים משמעותיים ועוד צפויה להתרחב בהמשך. יער נתיבות הנטוע לצידי נחל בוהו צפוי בחלק הקרוב לעיר להיות מוקף בשכונות מגורים חדשות כך שהיער יהיה "כלוא" במרחב העירוני. דבר זה יוצר שטח מגע בין היער לעיר באורך של כ- 4 ק"מ, כאשר חלקו יוסדר בטיילת בין קו הבתים לתחילת היער. 


הטיילת המפרידה בין יער נתיבות לקו הבתים הראשון בעיר

עם הרחבת ישובים יווצרו מקומות בהם חורשות ויערות קיימים בניהול של קק"ל יוקפו בשכונות מגורים חדשות כחלק מהרחבת הערים. מצב זה מעלה מורכבויות שעד עתה לא היו קיימות כמעט במרחב דרום. 

1. גישה לטיפול ביער: למשל אין דרכים לגישה נוחה של כבאיות ורכבים תפעוליים, כמו כן, אי אפשר לרסס נגד מזיקים בעזרת מטוסים, לדוגמה ריסוס נגד טוואי התהלוכה למניעת מפגעים של מטיילים בחניונים.  

2.  מטרדי רעש כתוצאה מעבודות יערניות כמו גיזום, דילול וכריתת עצים מפריעים לתושבים 
3. הכנסת מרעה לשטח היא בעייתית מבחינת אינטרקציה עם האוכלוסייה המקומית

שכונות העיר נתיבות הגובלות ביער והפיתוח שעתיד לעטוף את היער. מתוך שכבת ניהול היער של קק"ל https://kkl.maps.arcgis.com/

שטח יער המנוהל באופן אקסטנסיבי, כלומר בצורה שלא דורשת התערבות גדולה, בצמוד לעיר יכול להיות חלק מחיי התושבים כמקום בילוי ונופש ולפי דעתי למרות המורכביות הרבות שעולות, שימור שטח בצורת ניהול כזו יאפשר את גיוון מקומות הנופש של התושבים ויספק להם גישה אל טבע שהוא נגיש כתוצאה מהקרבה לעיר ובעל אופי מיוחד מאשר פארק עירוני טיפוסי של דשא ועצים. יש ליצור שיתופי פעולה בין הגופים השונים כדי לאפשר את קיום המערכות החצי טבעיות האלו וטיפוח שלהם כערכים אקולוגיים חשובים בפסיפס הנופי שנוצר.

יער מטע על רקע רמת בית שמש המתרחבת

מזווית ראיה אחרת במרכז הארץ ישנם חורשות וחלקי יערות רבים הנושקים אל הערים והישובים. על כן נראה שעתידם של חלקים רבים מיערות ישראל הם השתלבות בתוך החלקים העירוניים. אחרי הכל בישראל קצב הריבוי של האוכלוסייה גבוה מאוד וכך גם קצב הבינוי והלחץ לפתח עוד ועוד שטחים למגורים. על כן יש לחשוב על פתרונות לשילוב וקיום יחדיו של טבע מתפקד ושכונות למגורים. בלי זה נאבד את השטחים הפתוחים הלא מגוננים וחבל. באזור ההר במרכז יש חפיפות רבות בין העיר ליער וחלקם הגדול של החפיפות מביא להצלחות של שילובים של האוכולסייה בפעילות היער.


 


  



יער ירושלים בין שני שכונות- רמת מוצא והר נוף בירושלים 

לכן לסיכום אני חושב שבעזרת שיתופי פעולה בין הרשויות המקומיות ומנהלי שטחים טבעיים ומיוערים אפשר יהיה להגיע לניהול שטח מיטבי שיוצר הזדמניות לטיילות משמעותית ולשמירת טבע יחדיו. זאת מבלי להזכיר את הערך שיש להעלאת המודעות של התושבים לטבע סביבים שבבוא היום יילחמו על כל פיסת שטח טבעי ליד ביתם אם נשכיל לרתום אותם לאהבת ושמירת הטבע הסמוך לביתם.

יום שבת, 9 בספטמבר 2023

התפלגות פסולת ביערות קק"ל| בניית פרוטוקול דיגום


פסולת הינה כל חפץ המושלך למרחב הציבורי ויוצר מפגע בין אם זה בעיר או מחוצה לה, ובשטחים פתוחים כדוגמת יערות. 
בפוסט זה אסקור את התופעה ואשתף בניסיון לבנות פרוטוקול דיגום שבא לתת תמונת מצב אודות הפסולת ביערות ישראל. דבר אשר יכול לעזור להכווין את היכולת שלנו להפחית את כמויות הפסולת המושלכות ביער כיום. כך למשל אם מרבית הפסולת היא כלים חד- פעמיים שווה לשקול לאסור שימוש בהם ביער או לפחות להמליץ על הפחתה או לתת דגש על איסוף שלהם למבקרים בחניונים ביער. 

הפסולת מושלכת בחניונים, צידי דרכים ואפילו בלב היער. מספיק לעצור ולהתעמק בבחינת נקודות שונות ביער ולראות אפילו במקומות פחות צפויים נקודות פסולת רבות מסוגים שונים. 

פסולת בקרבת חניון ביער בן שמן 

כדי לבנות את הפרוטוקול התחלתי מאיסוף אשפה ביער תוך כדי תיעוד של כל חפץ אותו אני אוסף. השתמשתי ברשם קול כדי להקל את האיסוף של הפסולת והשתמשתי במקל איסוף PICK UP TOOL - תופסן יד עזר. שימוש בכלי זה מאפשר איסוף של כמות פסולת רבה יותר בנוחות יחסית והגעה למקומות שקשה להגיע בדרך כלל כמו שיחים. לבסוף פענחתי את ההקלטה וסכמתי את כמות הפרטים מכל קטגוריה וחישבתי את אחוז הפרטים מכל קטגוריה. 

תופסן יד עזר בשימוש בשטח לאיסוף פסולת. 

בניית הפרוטוקול התבצע בקיץ שנת 2021, האיסוף התבצע בהליכה איטית וסריקה של השטח. אמנם גודל השטח לא הוגדר אך הייתה התמקדות בחניון או אזור בעל מאפיינים דומים. האזורים שנבחנו היו חניון, צידי דרכים או יער רב תכליתי ׁׁ(אזור ביער שאין לו ייעוד ספציפי- מרבית שטח היער). 
 
עזר סוגי פסולת ביער

במהלך איסוף הפסולת נתקלתי בהתלבטויות בסיווג הפסולת. תחילה ניסיתי ליצור קטגוריות רחבות ככל הניתן ולכלול באותה קטגוריה מספר פריטים שדומים מהחומר שהם נוצרו. אך בהמשך החלטתי להתמקד בשימוש שיש לכל סוג פסולת ולאו דווקא החומר ממנו הוא עשוי. כך למשל, חד"פ כולל את כלל סוגי הצלחות, כוסות וסכ"ום חד פעמי. מעבר לכך, אחד הקטגוריות שבלטו הייתה "חתיכת פלסטיק קטנה" שהגיע ל כ- 40% מפרטי הפסולת שנאספו בחניון ביער חרובית. דבר שיכול לרמוז שפסולת הפלסטיק מתפרקת עם הזמן ויוצרת מפגע שקשה יותר לאסוף.  

סוגי הפסולת העיקריים ביער (כ- 40% פלסטיק מסוגים שונים) 

מנתוני סקר מקדים זה ניתן לראות שמרבית הפסולת הינה פלסטיק בצורות שונות (40%), כלים חד פעמיים (7%), מגבונים(22%) ונייר טואלט (15%, האחוזים בחניון ביער חרובית). ככל שיש קרבה לחניון כך גם גדלים כמויות הפסולת אך יש פסולת שמפוזרת בכל היער ואפילו במרחקים גדולים יחסית בתוך היער.  בחלק הרב תכליתי של היער בהשוואה לחניון ניתן לראות כי פלסטיק לסוגיו מגיע ל- 33%, כלים חד פעמיים 11%, מגבונים 16%, ונייר טואלט 7% מעט דומה אך מעט פחות. בשטח הרב תכליתי מצטרפים קטגוריות נוספות כמו פסולת תעשייתית ופסולת טיול שלא נצפתה בחניון עצמו. 
השוואה בין שטח יער בייעוד רב תכליתי לעומת שטח יער בייעוד חניון. ניתן לראות שהפסולת בשטח הרב תכליתי מפוזרת ליותר קטגוריות כאשר הגדולות הן מגבונים, בקבוקי פלסטיק וחתיכות פלסטיק קטנות ובקבוקי זכוכית.

כמובן שמדגם של שני מקומות איסוף זה לא מספיק כדי לקבל תמונת מצב טובה ובהחלט כדי להבין טוב יותר נדרש לערוך דיגום ממספר אתרים. על כן בהמשך אני מתכנן להוסיף עוד אתרים למחקר ולנתח את הנתונים שיתקבלו מסקר גדול יותר שאערוך.