בניגוד לגינות נוי ביתיות, הצומח הטבעי סביבנו מאורגן בהתאם לתנאי הסביבה בהם גדל; בגינה הביתית אנחנו מחליטים מה, איפה וכמה לגדל, ועלינו לתחזק בצורה שוטפת את הגינה כדי לשמור את הצורה ואת השפע הנכון של כל צמח וצמח. לצומח הטבעי סביבנו, לעומת זאת, יש סדר, צורה ושפע שהם תוצר של אינטראקציות עם גורמי סביבה טבעיים ומלאכותיים בעלי השפעה שונה הנשמרים לאורך זמן באופן טבעי עם אינטרקציות טבעיות ואינו דורש התערבות תכופה ומתמדת של האדם. כאשר בתוך כל תצורת צומח יש עוד מאפיינים אשר קובעים את הנוף, צפיפות- צומח צפוף או דליל, גובה הצומח- גבוה או נמוך, סוג הצומח- שיחים, עצים ועשבים ועוד.
 |
| נוף הנשקף מתל עדולם- שטחים טבעיים וחקלאים היוצרים מגוון נופי |
האקלים בחלקה הצפוני של ישראל הוא ים תיכוני - חלק קטן מהשנה גשום וקר, ברוב השנה אין משקעים והטמפרטורות גבוהות יחסית. מבחינת הצומח הטבעי, אקלים זה מתאפיין בצמחים ירוקי-עד ובמגוון גדול של חד-שנתיים. לכן, חלק גדול מהצמחייה (פלורה) בישראל מורכב מצמחים חד-שנתיים (כ- 44% מכלל הצומח הטבעי), ואם מחלקים את כלל מיני הצומח לפי הסרת הנוף בעונה הקשה נראה כי כמעט 70% הם בני חלוף. הסרת הנוף בעונה הקשה הכוונה לכך שהצמח נכנס לתרדמה ומסיר את החלקים הרגישים שלו (עלים בעצים וכלל הנוף בעשבוניים וגיאופיטים) ונשאר רק איברי אגירה או ניצנים רדומים שיתחדשו כאשר התנאים יהיו נוחים יותר לצימוח. נשירי חורף הם הדוגמה הבולטת של קבוצה זו אך יש גם דוגמאות נוספות כמו גיאופיטים שגדלים ופורחים בחורף ובקיץ הם בתרדמה.
 |
| גרף 1: א. אחוז מתוך כלל מיני הצומח בישראל בחלוקה של בן קיימא ובן חלוף ב. אחוז מכלל המינים מצמחיית ישראל לפי צורות חיים (עובד לפי נתונים מצמחיית ישראל ברשת) |
הצומח הטבעי מושפע מכמות המים, האור והנוטריינטים הזמינים בבית הגידול. גורמים אלו מושפעים בתורם מגורמים נוספים; כמות המים מושפעת מאזור האקלים - בצפון הארץ אקלים גשום יותר מאשר בדרום הארץ באופן כללי. כמו כן כמות המים הזמינה לצמחים מושפעת מסוג הקרקע והמסלע שנמצא באזורים שונים (לרוב הימצאות חברות צומח נמצאות בתאחיזה גבוה למסלע), בעיקר בנפח הקרקע שהורטבה ותאחיזת המים של הקרקע. כמות האור בבית הגידול היא תנאי משני ותלויה מאוד בתצורת הצומח, כך למשל תצורות צומח מעוצות וגבוהות יהיו בעלי רמות קרינה נמוכות יותר וכתוצאה מכך גם הצומח שיוכל לגדול ולהשתלב בהן. כמות הנוטריינטים גם היא תנאי משני שיכול להשפיע על הופעת מיני צומח מסוימים.
תצורת צומח היא צורת הנוף הקיימת בסביבה. זהו בעצם שילוב אופייני של כמה מצורות החיים השונות (עץ, שיח, עשבוני) שיוצרות את הנוף שאנו רואים, כך למשל עצים גבוהים עם חופה סגורה מרכיבים תצורת צומח של יער.
 |
| איור 1: תצורות אופייניות לחבל הים תיכוני בישראל, שיחייה באזור גבעת ברנר, חורש בעדולם ויער בהרי ירושלים. רק ממבט ראשוני כבר אפשר להבין מה תצורת הנוף שלפנינו. |
החלוקה הכללית לרוב נוגעת להיותם של הצמחים עשבוניים או מעוצים שכן זה משליך על הרבה תכונות שלהם בשטח. העשבוניים הם לרוב בני חלוף ויש עונה בהם הצמחים מתייבשים ומפזרים זרעים ונובטים בעונה שלאחר מכן, לכן הנוכחות שלהם בשטח משתנה ויכולות להיות שנים טובות יותר וטובות פחות. לעומת זאת המעוצים שהם מיוצגים ע"י בני שיח, שיחים שהם יחסית נמוכים ועצים שהם לרוב גבוהים מאוד. המעוצים זהו מרכיב בנוף אשר נשאר לאורך כל העונות וממשיך לצמוח ולגדול בכל עונות השנה כך שגם אם הוא לא גדל בעונה הקשה עדיין יש לו נוכחות רציפה בשטח, וכל שנה יש צימוח נוסף והוא מצטבר לצימוח הקודם.
 |
| איור 2: דוגמאות לצורות חיים |
לעיתים שטח שאין בו עצים מתואר במילים "אין שם כלום- שטח ריק", אך האומנם זה נכון? גם שטחים שאין בהם עצים זה שטח עם חשיבות נופית, אקולוגית וממשקית. צריך לדעת להתייחס גם לשטחים נוספים שהם לא יער נטע אדם של עצים אלא לראות את המורכבות של השטח הטבעי ולהשתלב בו בצורה הנכונה. ברשומה הנוכחית אציג מספר הגדרות כלליות הנשענות על מדריך מיפוי הצומח שהוציא מכון דשא.
עשבוניים (בתה עשבונית)
כלל המעוצים לא מגיע ל- 10% כיסוי. התצורה הנפוצה היא צומח עשבוני ים תיכוני למשל בתה עשבונית בתל שוכה בשפלת יהודה.
 |
איור 3: בתה עשבונית בתל שוכה בשפלת יהודה
|
בתה
מעוצים בגובה עד 1 מטר, בכיסוי 10% ומעלה. נפוצה בצפון הארץ, מרכז ואף בספר המדבר. למשל בתת סירה קוצנית ביער חרובית שבשפלת יהודה.
 |
| איור 4: בתה של סירה קוצנית ביער חרובית |
שיחיה
בשמה הקודם גריגה. שיחים ועצים נמוכים בגובה 2-1 מטר בכיסוי 10% ומעלה. נפוצה במרכז הארץ וצפונה. למשל שיחיה של קידה שעירה בגבעות הכורכר בגבעת ברנר.
 |
איור 5: שיחיה של קידה שעירה ומלוויה בגבעות הכורכר בגבעת ברנר
|
חורש
עצים ושיחים גבוהים בגובה 6-2 מטר בכיסוי 10% ומעלה. חורש אלון מצוי ואלת ארץ ישראלית בשפלת הרי יהודה ביער נחושה.
 |
| איור 6: חורש של אלון מצוי באזור נחושה שבשפלת הרי יהודה |
יער
עצים ושיחים גבוהים בגובה 6-2 מטר, בכיסוי 10% ומעלה, אין רציפות אופקית, בדר"כ עצים בעלי גזע אחד.
- יער צפוף
- יער בצפיפות בינונית
- יער פתוח
 |
| איור 7: יער בצפיפות גבוה באודם ברמת הגולן |
יער גבוה
עצים בגובה מעל 6 מ' בכיסוי 10% ומעלה.
- יער גבוה צפוף
- יער גבוה בצפיפות בינונית
- יער גבוה פתוח (בעבר נקרא יער פארק)
 |
| איור 8: יער אורן ירושלים נטוע בשחריה בתפר בין שפלת יהודה לנגב הצפוני |
מקרים ספציפיים של תצורות הצומח:
מלחה
צומח הגדל באזור בו יש מים מלוחים. בדרך כלל צמוד לחוף הים ובמדבריות בהם יש נביעות של מים מלוחים.
תצורה זו מאופיינת ע"י צמחים נמוכים לרוב ועמידים למליחות. תצורת צומח זו הינה ווריאציה של בתה.
 |
| איור 9: מלחה באזור עתלית בצמוד לים |
צומח גדות
צומח שגדל בגדות נחלים מתאפיין בדרך כלל במספר מיני צומח כמו קנה מצוי ועבקנה שכיח.
 |
| איור 10: צומח גדות של קנה מצוי בערוץ נחל סמוך לכביש 383 |
תצורות הצומח הן הגדרה ברמת הנוף ולכן הנראות שלהם חשובה. ניתן לזהות ולאפיין תצורות צומח רק ממבט חטוף על הנוף. כמובן שכל תצורת צומח יכולה להיות מורכבת ממינים שונים והרכבים שונים המרכיבים אותם. אך לרוב יש צמחים שיוצרים יחדיו חברות המהוות תצורת צומח מוגדרות, כך לדוגמה סירה קוצנית (שיח נמוך) יוצרת בתה, קידה שעירה (שיח גבוה) יוצרת שיחיה ואילו אורן ירושלים (עץ גבוה) יוצר יער גבוה. זאת בשל התכונות של כל אחד מהצמחים האלו. מספר תצורות צומח יכולות להיות קיימות בתא שטח קטן למדי ולהשתנות בצפיפות ובהרכב המינים.
חלק מתצורות הצומח הן טבעיות וחלקן מושפע מפעולות ממשק שונות (ממשק אלו הן הפעולות המתבצעות בשטח בהיקפים גדולים), כך לדוגמה יער רחבי עלים יתקבל לרוב רק מגיזום והרמת נוף אינטנסיבית של החורש. כיום כחלק מפסיפס הצומח ישנם תצורות צומח הנמצאות בחסר בחלק מחבלי הארץ. בהרי יהודה למשל בתה נמצאת בחסר עקב התפתחות חורשים רבים ויערות מחטניים שניטעו בעבר.
בואו נכיר את תצורות הצומח הנפוצות ונדע לזהות אותן בשטח כדי שפעם הבאה לא נגיד שיש כלום בתא שטח שבו יש כיסוי נרחב של עשבוניים או שיחים ולאו דווקא עצים.
מקורות
הרשומה מבוססת ברובה על:
מדריך למיפוי צומח ישראל קישור אנציקלופדיית החי והצומח של ארץ ישראל כרך 8 הצומח של ארץ ישראל
