טיפול במינים פולשים: מקרה בוחן של שיטת ויקטוריה בצפון הנגב

מין פולש הינו אורגניזם (צמח, בע"ח, פטריה וכו) אשר שינה את אזור תפוצתו הטבעית, לרוב בעזרתו של האדם, ומצליח לגדול ללא טיפול ואף מתרבה בסביבה הטבעית עד כדי קיום אוכלוסיות בנות קיימא. מין פולש לרוב הורס מערכות טבעיות ומפר את האיזון שלהן, זאת בשל כך שהוא לא חלק מהמערכת האקולוגית הטבעית, כך שאין לו מתחרים או מזיקים. במקרה שלנו נדבר על מינים פולשים בהקשר של צמחים. הצמחים הפולשים מפיצים את עצמם באופן גדול משמעותית עד כדי גרימת נזקים אקולוגיים וכלכליים לסביבה הטבעית ולאדם.  

נוף של שיטת ויקטוריה ביער חירן (יתיר) בצפון הנגב 

מחלקים את קבוצת השיטים בעולם לשתי קבוצות גדולות. השיטים האוסטרליות, המאופיינות בעלים פשוטים שהם בעצם פטוטרת שהתרחבה ונהייתה פחוסה (המכונה בבוטנית פילוד). והקבוצה השניה היא השיטים האפריקאיות והאמריקאיות, שהן מאופיינות בעלים מורכבים מנוצים פעמיים, המוכרות יותר. הבדלים אלו ונוספים התבררו כמאוד משמעותיים גם ברמה הגנטית ולאחרונה פוצל הסוג שיטה, כאשר באוסטרליה נשמר השם הלטיני (Acacia) ואילו לשאר המינים מאפריקה ואמריקה ניתן שהם וקליה (Vachellia). 

פילוד (סוג העלה) של שיטת ויקטוריה 

שיטת ויקטוריה ( Acacia victoriae) הינה שיח או עץ קטן המגיע עד גובה של כ-5-9 מטר, ממשפחת הקטניות תת משפחת השיטיים. לצמח עלים שהם גילגול של פטוטרת שהתרחבה המכונה פילוד, ואין טרף מנוצה פעמיים כפי שמופיע בשיטים אפריקאיות. לעומת שיטים אוסטרליות אחרות לשיטה זו עלי לוואי אשר נמצאים בבסיס הפילוד הם שני קוצים קטנים. התפרחת היא אשכול שהוא בעצם קרקפת כדורית בצבע קרם- צהבצהב כאופייני לסוג. עונת הפריחה הינה באביב, ממרץ עד מאי. הפרי הינו תרמיל והוא שטוח והזרעים שבתוכו יוצרים בליטות המאפיינות את שיטת ויקטוריה.  קצב הצימוח של העץ מהיר מאוד אך אורך חייה קצר, באזור תפוצתה הטבעי כ-10 עד 15 שנה בלבד. מקור הצמח מאוסטרליה, בית גידולה הטבעי הוא אזורים צחיחים וסוב טרופיים שם גדלה באדמות כבדות ואדמות סחף בדרך כלל. לצמח כנראה שורשים עמוקים מאוד (כ-20 מטר) המאפשרים לו לגדלו במקומות יובשניים. בית גידולה בישראל הוא בערוצי נחלים וגדותיהם. בעולם לא ידוע על פולשניותה זאת כנאה משום שהיא שימשה לייעור בהיקף גדול רק בישראל ועל כן היא מתפשטת בצורה מהירה מאוד ומתבססת בשטחים חדשים.  

בשנת 2005 התקבל דיווח על המוקד הראשון של שיטת ויקטוריה על כביש 264 בין צומת קמה לרהט. ככל הנראה המקור שלו מהזרעים של העצים שניטעו באזור. מאז הצמח התפשט באזורים בהם היה נטוע וכיום מתפשט באזורים נוספים ויוצר מוקדים חדשים מחוץ לאזורים בהם ניטע בעבר. 

זרעים של שיטת ויקטוריה 

הזרעים שנשארים על הקרקע אחרי שהעצים נכרתים

לצמחים פולשים שלבים שונים בהתבססות שלהם בארץ, כך יש את שלב הפלישה האיטית שבשלב מתקדם הופך להיות שלב הפלישה המואצת. לשיטת ויקטוריה שלפי הנחות שונות הובאה לארץ בסביבות 1955 והתחילה לפלוש ב-2005 כלומר לקח לצמח כ- 50 שנה להגיע לשלב הפלישה המואצת. לכן שימוש בצמחים לייעור וגינון צריכה להיבחן בכובד ראש והחלטה על שימוש נרחב צריכה להיעשות בהדרגתיות כדי למנוע הכנסה של מינים פולשים נוספים. 

שיטת ויקטוריה ניטעה בצפון הנגב לצורכי ייעור כך למשל היא ניטעה ביער חירן ביתיר ובעוד אזורים בעיקר סביב באר שבע. הפרטים הרבים יוצרים סבך צפוף ובלתי חדיר אשר משנה את הנוף המדברי המקומי וכתוצאה מכך דוחק מיני צומח מקומיים. בנוסף שינוי הנוף יכול להביא לקינון של ציפורים שלא היו רגילות לאזור ואף לשנות את המאזן האקולוגי הקיים. 

הסרה של נוף העץ בעזרת משור מוטורי וריסוס הגדמים 

התכונות העיקריות שהופכות כל עץ לפולש וכמו כן גם את שיטת ויקטוריה הם היכולת ליצור הרבה מאוד זרעים, כך שבתחילת הקיץ נראים הרבה מאוד תרמילים על העץ. דבר שתורם לבנק הזרעים בקרקע, כך יש נביטות והתבססיות מאוד משמעותיות של פרטים חדשים. כמו כן העץ מתחדש לאחר כריתה מהגדם וגם באמצעות סורים בצורה נרחבת, לכן רק כריתה לא תאפשר לסלק את הפרטים אלא רק לעכב את התחדשותם. לכן הטיפולים מצריכים הרבה מאוד מאמצים, כאשר כלל הטיפולים מתמקדים קודם כל על הפחתה של בנק הזרעים בקרקע. 

ערמות הגזם של שיטת ויקטוריה שנשארות בשטח

בשנים האחרונות החליטו לנסות למגר את שיטת ויקטוריה מיער חירן. זאת באמצעות עבודה של הסרת נוף העץ בעזרת משור מוטורי לאחר מכן הדברה של העץ בעזרת תערובת של סולר וגרלון למניעת התחדשות של העצים מהסורים והגדם. ולבסוף פינוי הגזם לערמות שייעדו לשרוף אותם בעונת החורף. העבודות של סילוק העצים מתבצעות בחודשי הקיץ בשל היעילות הגבוה של יישום חומר ההדברה. דרך נוספת היא הזרקה של חומר המכונה מיילסטון ובכך בעצם להמית את העץ, אך העץ נשאר לעמוד במקומו ולכן שיטה זו יעילה במקרים בהם יש עצים בודדים מפוזרים. לעומת זאת בעומדים ובשטחים בהם יש פרטים רבים הסרה של נוף הצומח וטיפול בגדם בעזרת גרלון מהול בסולר היא שיטה יעילה יותר המאפשרת לנקות את הנוף בפעולה יחסית קצרה ויעילה. 

פעולת ההדברה, ריסוס בסולר וגרלון למניעת התחדשות של העצים 

 

כחלק מתוכנית יערני העתיד בקק"ל אני ושותפי לצוות הגענו כדי להתשתתף בעבודה' ללמוד ולהתרשם מביצועה ומהיקף שלה. במהלך יום העבודה ביצענו את פעולות ההדברה של העצים שנכרתו וגררנו את הגזם אל הערמות. היום כלל הסרה של עשרות עצים כאשר העבודה מתבצעת בחום ובתנאים קשים. 

גדם שרוסס בגרלון (טריקלופיר)

גדמים של העצים 

 סוגיית הטיפול במינים פולשים היא מסובכת ולא תמיד כל החלטה להתמודד עם המינים שכבר פלשו זה דבר פשוט וקל לביצוע. לרוב ההחלטה היא קודם כל טיפול בכתמים קטנים בשטחים בעלי ערכיות גבוה לשמירת טבע, זאת משום שזה יעד ניתן להשגה. כמו כן היעד בטיפולים לרוב הם להשיג הפחתה של הפרטים בשטח ומניעת התעצמות הפלישה ולא ביעור האוכלוסיה כולה.  

פעולת הדברת המינים הפולשים דורשת הקצאת משאבים רבה והתחייבות לניטור וטיפול חוזר ונשנה בשטחים הנגועים. לכן כל החלטה לטפל בשטח כזה או אחר צריכה להתקבל אחרי שיקולים רבים ולהביא בחשבון שהטיפול יימשך זמן רב. כך גם במקרה של שיטת ויקטוריה ביער חירן, כל שנה מתבצע ממשק של הורדת ההתחדשיות וריסוס של כלל ההתחדשויות. דבר נוסף המקשה על הטיפול הוא היותה של שיטת ויקטוריה צמח רב גזעי והטיפול בו מצריך כריתה של כלל הגזעים דבר הדורש זמן רב יותר והקפדה על הורדת כלל הגזעים. 

עץ בנוף המדברי והנוף בלעדיו

שלבים בכריתת העץ 

עולה סוגיה נוספת והיא כיצד להתייחס למינים הפולשים בצפון הנגב. מצד אחד, אלו הם עצים שמצליחים לייצר אוכלוסיה בת קיימא ולגדול באזורים שכמעט אף עץ מקומי לא גדל בו ומתחדש בו בהיקפים גדולים ומצד שני הם יוצרים נזקים אקולוגיים בשטח כמו דחיקת מינים מקומיים ויצירת בתי גידול חדשים שלא נראו בעבר באזורים אלו העלולים לשנות את המאזן האקולוגי בשטח.

כאן עולה השאלה האם זה לא יער בר קיימא? וזהו משהו יחסית נדיר בתנאים הצחיחים בצפון הנגב. אם כן, עולה השאלה האם השקעה במלחמה נגד העץ שווה את המאמץ וזה עוד מבלי להזכיר את השימוש בסולר וגרלון בשטח שאומנם אלו חומרים שהשפעתם בסופו של דבר עוברת אך הם מהווים השפעה בוטה על המערכת האקולוגית ועל החי והצומח באזור המטופל בשלב הטיפול ואחריו.   

עץ פולש נוסף, שיטה מכחילה- נפוץ כמעט בכל הארץ בעיקר במישור החוף 

אני לא בטוח שיש גישת בניים אבל נדרש לפי דעתי להכריע בסוגייה. כאשר יש טיפול בשטח בו יש שעץ פולשני אז אנחנו מאבדים את השטח בזמן הטיפול משום שהשטח עובר פעולות אגרסיביות של כריתה והדברה. נשאלת השאלה האם יהיה נכון לאפשר ליצור חניונים בצידי דרך עם עצי שיטה מכיחלה למשל? אני לא בטוח אבל חושב שיש מקום לחשוב על כך ולשקול גם דרכי בניים. לסיכום העיניין אני חושב שצריך לבנות תוכנית מקיפה לטיפול במינים פולשים ולשקול מנעד גדול פעולות הכוללות טיפול בכל שלבי החיים של הצומח הפולשני. מהניסיון שנצבר ידוע כבר שהדברה של עץ פולשני היא תחזוקה ארוכת טווח באופן מעשי לנצח. לכן צריך להיערך לכך ולהבין שאי אפשר להתחייב לטיפול מאוד אינטנסיבי לאורך זמן רב בשטחים גדולים אלא לבחור את המקומות בהם אפשר להשתלט על הצמח ולהשקיע שם. כדי שלא יובן לא נכון, אני בעד לטפל במינים פולשים אך מנסה לראות עוד זוויות בטיפול בהם.