יום שישי, 15 בנובמבר 2024

האם אפשר לשמור על עצים תוך כדי עבודות פיתוח?

לאחרונה עלתה בי השאלה האם אפשר לשמור על עצים במהלך עבודות פיתוח? עבודות כמו הרחבת כביש, בנייה של מתקנים הנדסיים או הטמנה של קו מים חדש או באופן כללי בנייה של מתקן חדש באזור בו קיימים עצים. 

בכדי לבחון את העיניין נדרש לבדוק את מצבם של העצים סמוך לעבודות שנמצאות בשלבי בנייה או שהסתיימו כבר. 

שימור עצים במהלך עבודה בשטחים פתוחים- בניית בריכת ויסות למכון טיהור שפכים שורק 

מדובר על פרויקט לבניית בריכת ויסות שתאגור מי ביוב המגיעים מאזור ירושלים בזמני שיא ותווסת את כניסתם לתוך מתקן טיהור שפכים הנמצא על נחל שורק קצת יותר במורד. הבריכה נבנת כך שתיהיה בתוך המדרון של ההר וסופו של דבר לא תהיה גלויה. בכדי לחפור את הבריכה חוצבים חלקים משמעותיים במדרון של ההר ומאחסנים מאות קובים של עודפי חפירה. 

עודפי החציבה נאגרים בחניון סמוך ודרך עפר שקיבלו אישור לבצע זאת. נבחן את מצבם של העצים בתחומי החפירה של בריכת הוויסות עצמה ובחלקים הסמוכים המשמשים לאחסנה של עודפי עפר. 

מהתמונות ניתן לראות שהעצים כוסו בגובה של 4-5 מטר בעודפי חפירה כאשר הגזע נעטף באיסכורית צמוד לגזע העץ. זאת לא צורה להגן על העץ ובטח לא לשמר את העץ. הזמן יגיד את שלו כמה זה ישפיע על העצים שכוסו בעודפי החפירה. 

ממקרה זה ניתן ללמוד שאסור לאשר אחסנת חומרי חפירה סמוך לעצים ונדרש לוודא את הפרט להגנת העצים. גדר איסכורית לא עומדת בלחץ של 4-5 מטר של עודפי עפר המאוחסנים לגובה. על כן יש צורך למצוא אלטרנטיבות לגידור שלא מאפשר זליגת חומרי חפירה אם מאשרים לאחסן עודפי עפר. 

תחילת אחסנת עודפי החפירה וניסיון לגידור העצים עם איסכורית צמוד לגזע 


תמונה כללית של עודפי החפירה סביב העצים בחניון קנדה 

כך נראה עץ מקרוב המאוחסנים סביב עודפי חפירה 



אחסנה של חומר גרוס על דרך היער עם חריגה משמעותית 

שימור עצים במהלך עבודה בסמוך לעצים- הסדרת צומת כניסה לבריכת המורים 

בפרויקט בניית בריכת המורים- בריכה לאגירת מים כחלק מהמערכת החמשית לאספקת מים לאזור ירושלים נדרש להסדיר צומת כניסה לבריכת המורים שנמצאת בתוך היער. כחלק מסקר העצים שבוצע, עצי אורן וברוש הוגדרו לשימור לאורך הדרך המובילה להר אדר. אך במהלך העבודה נעשו עבודות עפר לצורך סלילת נתיבי ההתחברות אל כביש הגישה הפנימי. השורשים ובסיס העצים נחפר לגמרי כפי שאתם יכולים להתרשם בתמונות המצורפות, כתוצאה מכך העצים התנוונו ומתו ונאלץ לכרות אותם.  

מעבודה זו אפשר לראות שאם העבודות לא איפשרו את שימור העצים הם היו צריכים להיות מוגדרים לכריתה ולקבל עליהם פיצוי ההולם את השווי שלהם, אך לפי מידע שהגיע אלי בעת התיאומים המוקדמים היו מי שהתעקשו להגדירם לשימור. במקרה כזה צריך גם שיהיה ליווי של אגרונום שיפקח בעת העבודות שאכן ניתן לשמר את העצים. 

ייתכן גם שאפשר היה לחשוב על צורת ביצוע שונה של תעלות הניקוז ובכך לאפשר את שימור העצים. 
  
החפירה לצורך סלילת נתיב האצה ובניית תעלת ניקוז בצד הדרך. 

חפירה על הגזע וקריעה של שורשים משמעותיים של העץ. 

עץ שמת לאחר שנחפרו כל השורשים המשמעותיים שלו. 

לאחר החפירה עצי האורן והברוש התנוונו ומתו. 


הטמנת קו מים חדש בסמוך לעצים ביער- קו מים לעין רפא 

כאן מדובר על הטמנת קו מים בקוטר של 24 צול שנועד לתיגבור אספקת מים. בשל העובדה כי על הדרך כבר מוטמנים קו גז וקו דלק המתכננים נאלצו להזיז את תוואי קו המים מחוץ לדרך אל מדרון שנמצא בסמוך. נערך סקר עצים ועבר בקרה על ידי הגורמים הרלוונים כמקובל. בעבודות אלו לא בוצע ליווי ע"י אגרונום אלא פיקוח מדלג של יערן קק"ל. 

לאחר העבודות אכן רק מספר מועט של עצים נפגעו בעבודות. אך יש כאן נזקים שיכלו להימנע. למשל העץ ברוש שנפגע בבסיס הגזע, כנראה בשל עבודה ונסיעה לא זהירה של באגר או טרקטור. מלבד זאת הנזק המרכזי הינו עץ אורן ברוטיה בוגר שהוגדר לשימור אך בוצעה חפירה ממש בסמוך לגזע והעץ לא שרד. נזק שהיה ניתן למנוע בהזזה של החפירה למרחק של לפחות 5 מטר מהגזע. 

עץ שנפגע במהלך העבודה

עץ אורן קטן שנפגע כתוצאה מהעבודה להטמנת קו המים 
עץ אורן ברוטיה גדול
שעבדו ממש קרוב אליו - פחות ממטר מהגזע, בהמשך העץ התייבש ונאלצו לכרות אותו 


גדם אורן הברוטיה אחרי שנכרת 

מה ניתן לעשות בהמשך כלקח ממקרים אלו? 

1. לא לאפשר עבודה בקרבת העצים, להתרחק 5 מטר לפחות ואם נדרש לעבוד בסמוך לעץ נדרש לגדר אותו ולאפשר עבודה רק בלווי אגרונום.  
2. לא לאפשר לאחסן מערומי עפר גדולים בקרבה לעצים, כל אזור שבו נדרש לאחסן יש לגדר בעזרת איסכורית לצורך הגנה. 
3. לבחון את סקר העצים המוגש בהתאם לתוכנית לביצוע של התשתית שתבוצע. 
4. נדרש פיקוח רציף בעת העבודות וליווי העבודה תוך כדי בזמן אמת. 
5. הגדרת אזורים רגישים בקרבה לעצים ייחודיים והנחייה לעבודה רק בפיקוח אגרונום. 
6. אם נדרש גיזום- יש לחייב העסקת גוזם מומחה לצורך ביצוע גיזום שלא יפגע בעץ ופיקוח של אגרונום. רצוי לבצע בכדי להימנע מפגיעה מיותרת בעת מעבר כלים כבדים. 
7. כשנתקלים בשורשים מעל קוטר 5 ס"מ יש להנחות את הקבלן לבצע חיתוך שורשים בכדי למנוע משיכה וקריעה של השורשים המרכזיים של העץ.  

אחרי שסקרנו מספר עבודות שבוצעו בקרבה לעצים התשובה לשאלה האם ניתן לשמר את העצים היא כן אבל בתנאי שמקפידים על התנאים הנדרשים לשמירתם. 

מלבד זאת תמיד יהיו עצים שיפגעו במהלך העבודות, לכן יש להבין אם הפגיעה היא מידתית ואם ניתן לבקש פיצוי שהולם אותה או שזה פגיעה גדולה מידי ואז צריך להבין איך מאפשרים לבצע עבודה במקום. שינוי שיטת העבודה, חשיבה יצירתית יותר, ביצוע קידוחים אופקיים ועוד פתרונות שיאפשרו שמירה מרבית של העצים ופני השטח לא מופר.  

הנטייה של כולם היא לשמור על העצים אך צריך להבין את ההשלכות לשימור העצים במהלך העבודה בצורה מהימנה שמייצגת את המציאות ולא לאפשר לבצע עבודות שיפגעו בעצים ואם כן אז לקחת את זה בחשבון ולבקש פיצוי ההולם את העבודות שיתבצעו. 

אז נסיים בתמונה של עץ המוגדר לשימור במהלך עבודה של הטמנת קו מים ליד מבשרת ציון. כולי תקווה שהגנה על העצים במהלך עבודות בנייה תזכה ליותר תשומת לב והעצים יוכלו לנשום לרווחה תרתי משמע. 

עץ לשימור בפרויקט של הטמנת קו מים למבשרת ציון 

יום שלישי, 23 באפריל 2024

גבעות הכורכר בגבעת ברנר | הגדרת צמחים

לאחרונה התחלתי מסורת של טיולי הגדרת צמחים בגבעות הכורכר של גבעת ברנר. פעם בשנה, אני כמה חברה שהכרתי בפקולטה לחקלאות במהלך הלימודים שלי שם: מיכאל, רן ועוז יוצאים לזהות ולהגדיר צמחי בר בגבעות הכורכר.  שם יש הרבה צמחי בר טבעיים ורובם פורחים בימי האביב (מרץ- אפריל).  מרבית הצומח בגבעות מאפיין בתי גידול של כורכר וחול, למעשה זהו רכס הכורכר הרביעי מקו החוף. מעצם הימצאותם של גבעות כורכר אלו באזורים הנחשקים והמיושבים ביותר במישור החוף הופכת את השטחים של הגבעות למאוימים ובסכנת היעלמות בשנים הבאות. מה גם שגבעות אלו לא נמצאות בהגנה חוקית כלשהי של שמורת טבע או גן לאומי ואפילו לא שטח יער. לפני מספר שנים יצא אטלס גבעות הכורכר אשר מיפה ואפיין את כלל שטחי הכורכר שיש במישור החוף הדרומי וצפון הנגב (קישור). אטלס זה צריך לשמש כרקע לבניית תוכנית להגנה של שטחים אלו. כמו כן תוכלו למצוא מפה של כל גבעות הכורכר שמופו באטלס הכורכרים (קישור)

מפה של שתי הגבעות שביקרנו בהן (מתוך מערכת המידע הגיאוגרפי של קק"ל) דרומית - כ- 81 דונם, הצפונית כ- 50 דונם. 

התחלנו את הסיור בגבעת הכורכר המרוחקת יותר, שם השתמר חלק די גדול של צומח טבעי. במהלך ההליכה ראינו מספר צמחים רב ומגוון מאוד המאפיין את הצומח של גבעות כורכר. אך בחלק זה ישנם גם אזורים מופרים רבים, חלקם כתוצאה של הפרת קרקע, חלקם מרעיית יתר, חלקם מפעילות חקלאית וחלקם מנזקי סחף של מים. כל אלו יוצרים מיקרו בתי גידול מגוונים מאוד שבהם צמחים יכולים להתבסס. רשמנו, צילמנו ואספנו חלק מהצמחים בכדי לזהות ולהגדיר אותם. 
 
חלק מהגבעות הדרומיות- נוף טבעי של צומח המאפיין כוכר עם אורנים צעירים שמתבססים והרבה הפרות בשטח המישורי ליד

הגבעה השנייה שביקרנו בה נמצאת ממש מול משתלת גבעת ברנר. לפי דעתי גבעה זו השתמרה בצורה יותר טובה מהגבעות הדרומיות באזור גבעת ברנר. הצומח המאפיין גבעה זו מתבטא בקידה שעירה, זקנן שעיר ומגוון מלווים שיוצרים נוף של בתה. 

הגבעה הצפונית- ניתן לראות נוף טבעי ברובו עם עצי אורן ירושלים צעירים 

כבכל שנה אנו מנסים למצוא צמח שאנחנו לא מזהים בכדי להגדיר אותו בעזרת המגדיר הצהוב- המגדיר לצמחי בר בישראל של אבינועם דנין ונעמי פינברתון- דותן (קישור למגדיר ברשת). השנה איתרנו סוככני שלא הצלחנו לזהות מהסתכלות מעמיקה בו ואספנו פרחים, עלים ופירות צעירים לצורך הגדרתו. 

ישר הלכנו למשפחת הסוככיים מתוך הכרה עם המאפיינים הבסיסיים של המשפחה. מתוך המגדיר: הפרחים ערוכים בסוככים פשוטים או מורכבים או דמויי קרקפת. הגביע חסר על פי רוב. עלי הכותרת מפורדים, מספרם 5. השחלה תחתית. הפרי נפרד בהבשילו ל 2 זרעונים חד זרעיים. > (Apiaceae (Umbelliferae -משפחת הסוככיים. 

אחרי בחינת המאפיינים של הצמח ניגשנו להגדרה במגדיר, להלן סדר הסעיפים כפי שהגדרנו את הסוג: 
1* חפי המעטפת אינם קוצניים או הסוכך חסר מעטפת > 3* העלים התחתונים גזורים או מחולקים ל- 3-1 פעמים > 10* הפרי קירח, חלק או בעל צלעות או כנפיים >  37 הזרעונים פחוסים מגבם באופן ברור > 38 צבע הפרחים לבן, התפרחת יש לעיתים קרובות סוכך בעל פרחים שכותרתם סגולה כהה או שחורה > 39* שפת הזרעון תמימה, אינה מחולקת לאונות. העלים גזורים מנוצים פעם אחת, האונות רחבות ואינן נימיות. > עמ 492 דדרכמונית 
אספנו פירות ירוקים (זה מה יש) ופרחים בכדי להגדיר את הצמח 

המין: 
1. החפיות מופשלות, קצרות מהסוככונים. עלי הכותרת ההיקפיים גדולים בהרבה מהפנימיים. הכנית חרוטית, שפתה גלילית. כל העלים גזורים מנוצים 1-3 פעמים. הפירות הפנימיים דמוי אוזן. קוטרם 5-2 מ"מ, הפירות השטוחים קירחים, מגובששים או בעלי בליטות. 

לאחר ההגדרה ולפי כלל המאפיינים הגענו למסקנה כי לפנינו דרכמונית מצרית.  
הצמח בשטח יוצר מקבצי פריחה 

במהלך הסיור ראינו הרבה מאוד צמחים כאן אני מביא מספר צמחים שממחישים את המגוון הרחב. במהלך הסיור מתגלים גם תובנות תוך כדי תנועה ולמשל שמתי לב כי הצמח דרדר מבורך שראינו פרט אחד שלו שנה שעברה במדרון של הגבעה הצפונית נפוץ גם בחלק מהגבעה הדרומית וראינו מספר לא מבוטל של פרטים שלו. 

מימין למעלה: דרדית מצויה, מצילות החוף, מרווה דגולה, איסטיס מצוי. 
מימין למטה: שמשון סגלגל, לוטמית ערבית, שלח ספרדי, דרדר מבורך.


היו גם כמה צמחים בולטים שאותם לא הצלחנו לזהות ורק אחרי ששלחנו תמונות בקבוצות מומחים בוואטספ הצלחנו להבין מה הצמחים שראינו.
צמחים שלא הצלחנו לזהות בשטח וזוהו לאחר מכן 
מימין: חבלבל חופי, לחך מלבין ולחך בשרני 

היו גם כמה צמחים שהתלבטנו לגביהם, למשל כרבולת, האם מצויה או התרנגול? 

לבסוף הוחלט כי זה כרבולת מצויה לפי צורת הפרי.  

כרבולת מצויה- פרח, פרי ועלים 

צמחים שהכרתי אבל פחות יושבים אצלי בראש: כליינית מצויה, כרוב החוף. 

מימין למעלה- כליינית פרחים ופירות 
מימין למטה- כרוב החוף פרחים ופירות
 

רשימה מלאה של הצומח שהצלחנו לאתר בשטח: 
דרדר מבורך, פרסיון גדול, תלתן חקלאי, מרווה דגולה, קרדה מכסיפה, כרוב החוף, קורנית מקורקפת, דרדר הקורים, חומעה עטויה, כליינית מצויה, מרוביון, שברק מצוי, מתנן שעיר, שלח ספרדי, קידה שעירה, מצלתיים, לוענית מפושקת, תלתן תריסני, מצילות החוף, אמיך קוצני, אלמוות הכסף, כרבולת, לחך מלבין, לחך בשרני, לחך מצוי, שמשון סגלגל, מרגנית השדה, געדה מצויה, צמרנית הסלעים, עוקץ עקרב שיכני, לוטוס מכסיף, סירה קוצנית , גרניון רך, שרביטן מצוי, ולריינית, דרדרית מצויה, לוטם מרווני, לוטם שעיר, אספרג החורש, אספרג ארוך עלים, רותם המדבר, פרג, ניסנית דו קרנית, ניסנית שעירה, סביון אביבי, שום תל אביב, תודרה, דלעת נחש, עדעד, חוחן, לשון שור מגובבת, לשון פר מצויה, פרסה משונצת, איסטיס מצוי, דרומית, חבלבל כפני, חבלבל החוף, מוצית קוצנית, עירית נבובה, רב מוץ, לוטמית ערבית, פעמונית גפורה, דרכמונית מצרית. כ- 60 מיני צמחים. 

צמח שנתקלתי בו לראשונה: פעמונית גפורה, מין אנדמי לישראל ושכנותיה

וגם עולם החי לא נעדר וזכינו לראות קצת מבעלי החיים שמבלים את זמנם בגבעות הכורכר. במהלך הטיול נתקלנו בביצים של כרוון שמקנן על האדמה, תופעה שפחות הכרתי, הקן שלו זה בעצם גומה קטנה בקרקע. ראינו גם עכביש שמחליף צבעים בהתאם לפרח עליו הוא נמצא. וגם הצאן שרועה בגבעות הכורכר נגלה אלינו בכניסה לגבעה הצפונית והוא גם בחלקו מעצב את הצומח ומשפיע עליו. בגבעה הצפונית פגשנו בתוואי התהלוכה שניזון מעלים צעירים של אורנים שגדלים בגבעות ועלול להוות מפגע לאנשים שיגעו בו בטעות.

מימין למעלה: יפרוחית (סטרביש הפרחים), ביצים של כרוון מצוי, עזים וכבשים רועות 
מימין למטה: תוואי התהלוכה, צב יבשה מצוי, אנפית הבקר 


החורשה הוותיקה של אורן ירושלים בתוך גבעת ברנר סמוך לגבעה הצפונית  

בשתי הגבעות ישנם עצי אורן שנבטו והתבססו בהן, זאת כנראה בשל הקרבה של נטיעות שבוצעו בגבעת ברנר לצורכי גינון ושיפור הנוף. עדיין האורנים תופסים שטחים די מצומצמים מגבעות הכורכר. בתמונה אפשר לראות פס צר של אורנים בוגרים נטועים בתוך גבעת ברנר סמוך לגבעה הצפונית. זוהי תופעה מוכרת כך שאורנים נובטים בשטחים טבעיים סמוכים לשטח בו ניטעו. אם ברצוננו לשמור על גבעות הכורכר עם כיסוי מרבי של צמחים טבעיים ונוף של בתה ושיחייה ככל הנראה נידרש להסיר את האורנים. כרגע אין איום ממשי על הצומח הטבעי שתופס את מרבית שטח גבעות הכורכר. 
המשתתפים בטיול: מימין: מיכאל, רן, עוז ואני. 

ניפגש באביב הבא לעוד סיבוב בטבע. כל יציאה לטבע שונה מקודמותיה ויש אפשרות לגלות עוד משהו חדש או ללמוד טוב יותר את מה שכבר ידעת. 

יום שבת, 23 במרץ 2024

סולנום שסוע| צמח בשלבי פלישה ראשונים בישראל

לאחרונה התגלו מספר מוקדים סביב הר הטייסים בהרי ירושלים של צמח פולש חדש לישראל שלא היה מוכר עד כה- סולנום שסוע   (Solanum laciniatum). הצמח התגלה ע"י פקח רט"ג בהר הטייסים בעקבותיו נסרקו האזורים הקרובים אליו והתגלו מספר מוקדים נוספים ביער הקדושים סמוך לאיתנים. זהו צמח רב שנתי מעוצה ממשפחת הסולניים, מקורו מאוסטרליה מאקלים צחיח למחצה. העלים שלו שסועים בצבע ירוק כהה, מכאן גם שמו. הפרחים אופיינים למשפחת הסולניים ומזכירים מאוד את סולנום רנטונט הנפוץ כצמח גינון פופולרי. הפרי בשרני, אובאלי דומה לעגבנייה קטנה בצבע כתום- חום. הצמח היה מוכר כפליט תרבות אך לא הובא לישראל כצמח נוי בדרכים המקובלות. 

פרי בשל של סולנום שסוע 

לפי הסתכלות ראשונית על דגם הופעתו בשטח נראה כי הצמח גדל בשטחים המקבלים תוספת נגר כמו ערוצים וצידי דרכים. כמו כן ידוע כי הצמח ככל הנראה מופץ ציפורים לכן גדל בעיקר מתחת לעצים עליהן לציפורים נוח לעצור. נראה גם כי יש השפעה של השריפה הגדולה שהתחוללה בשטח באוגוסט 2021, וכי הצמח התבסס אחרי שהשטח נותר ללא כיסוי צמחי. 

פריחה 

מקורו בהרי ירושלים לא ברור עדיין, אך ככל הנראה הובא ע"י חובבי דבר בקרבת מקום. מספר מקומות נסרקו בקרבת מקום, קיבוץ צובה, בית חולים איתנים ועדיין לא נמצא מקור הצמח. ישנה סברה שאולי מקורות ממושב גבעת יערים הסמוך אך עדיין אין אישוש לחשדות אלו. 

מפה המציגה את נקודות בה אותרו פרטים של סולנום שסוע מתוך מאגר המידע של קק"ל ורט"ג 

הטיפול בצמח הפולש החל ישר לאחר כשבוע שבועיים אחרי שהתקבלו הדיווחים הראשונים. בוצע מיפוי וטיפול במקביל כדי להבין את היקף ההתבססות של הצמח הפולש, כאשר הסקר התרחב למקומות סמוכים בכדי לתפוס ככל האפשר את מרבית המוקדים. הטיפול כולל איסוף של הפירות לשקיות, כריתה של הצמח ככל האפשר נמוך ומריחה של מיילסטון נקי (חומר להדברה של צמחים בדומה לגרלון). התקווה היא שהתגובה המהירה וההתגייסות לטיפול מהיר תביא למיגור הצמח הפולש. זאת נגלה בהמשך בטיפול בשנה הבאה לכל הפחות. 

שקיות שהגיעו מהשטח 
ניסיון לשרוף את הפירות 











בהתחלה שנראה שיש ממש מעט מהצמח הפולש היה רעיון לאסוף את הפירות בכדי להקטין את בנק הזרעים בקרקע. בהמשך לכשהתגלה היקף השטח וכמות הצמחים הוחלט לא לאסוף את הפירות זאת בין היתר בשל הקשיים הלוגיסטיים בהשמדת כמויות גדולות של הפירות בצורה יעילה דיו. היה ניסיון לשרוף את הפירות אך התברר שזה לוקח הרבה מאוד זמן ולא יעיל במיוחד כי הפירות מכילים כמות מים רבה ועד שהם מתייבשים ונשרפים לוקח זמן רב. בסופו של דבר השקים עם הפירות יאוחסנו הרחק מכל ויתפרקו בתהליך טבעי שלא ישאר ממנו כלום. 

הממדים שיכול להגיע אליו הצמח, כמעט עץ קטן 

לסיכום ניתן לומר כי יש פה צמח פולש חדש באזור הרי ירושלים המתגלה כאשר יש מודעות רבה להתמודדות עם מינים פולשים בארגונים המנהלים את השטח. מקרה זה נותן אפשרות לבחון את התאורייה לפיה אם מטפלים בצומח פולש בתחילת תהליך הפלישה אז גם ניתן למגר אותו לגמרי. טיפול אחד לא מספיק ובשנים הקרובות יצטרכו לחזור ולטפל בשטח בכדי למנוע התפשטות מחודשת של הצמח בשטח. הטיפול הראשוני נעשה בזמן לא הכי טוב כי כבר היו פירות על הצמחים וחלקם גם הבשילו על כן התקופה הכי טובה להדברה הינה לפני שמתפתחים פירות כמו במינים פולשים אחרים.

הנוף האופייני אחרי השריפה ובה התגלה הצמח הפולש

במאמצי האיתור, המיפוי וההדברה היו שותפים רבים. בראש המאמצים היו מאור אלרון, מהנדסת יער באזור ההר ושני גלייטמן, אקולוגית מרחב מרכז מקק"ל וסיון מורדוק, פקח מרט"ג וכמובן שהשתתפו עוד אנשים רבים נוספים בהדברת הצמח עצמו. 

יום שבת, 30 בספטמבר 2023

יער בעיר- מורכבות יערות צמודי דופן לצידי ערים מתפתחות

האוכלוסייה גדלה ויש צורך בהרחבת ישובים קיימים. כך שהרחבת ערים וישובים בישראל הינה דבר שבשגרה.  עם הזמן ייעודי שטח שלרוב לא היו נפגשים וחופפים אחד עם השני נפגשים. כך למשל ערים, פיתוח עירוני ושטחי יער היו לרוב רחוקים זה מזה ולא הייתה להם כמעט אינטרקציה.

פארק עירוני וברקע יער נתיבות שנטוע לאורך נחל בוהו

לאחרונה העיר נתיבות התרחבה לשטחים משמעותיים ועוד צפויה להתרחב בהמשך. יער נתיבות הנטוע לצידי נחל בוהו צפוי בחלק הקרוב לעיר להיות מוקף בשכונות מגורים חדשות כך שהיער יהיה "כלוא" במרחב העירוני. דבר זה יוצר שטח מגע בין היער לעיר באורך של כ- 4 ק"מ, כאשר חלקו יוסדר בטיילת בין קו הבתים לתחילת היער. 


הטיילת המפרידה בין יער נתיבות לקו הבתים הראשון בעיר

עם הרחבת ישובים יווצרו מקומות בהם חורשות ויערות קיימים בניהול של קק"ל יוקפו בשכונות מגורים חדשות כחלק מהרחבת הערים. מצב זה מעלה מורכבויות שעד עתה לא היו קיימות כמעט במרחב דרום. 

1. גישה לטיפול ביער: למשל אין דרכים לגישה נוחה של כבאיות ורכבים תפעוליים, כמו כן, אי אפשר לרסס נגד מזיקים בעזרת מטוסים, לדוגמה ריסוס נגד טוואי התהלוכה למניעת מפגעים של מטיילים בחניונים.  

2.  מטרדי רעש כתוצאה מעבודות יערניות כמו גיזום, דילול וכריתת עצים מפריעים לתושבים 
3. הכנסת מרעה לשטח היא בעייתית מבחינת אינטרקציה עם האוכלוסייה המקומית

שכונות העיר נתיבות הגובלות ביער והפיתוח שעתיד לעטוף את היער. מתוך שכבת ניהול היער של קק"ל https://kkl.maps.arcgis.com/

שטח יער המנוהל באופן אקסטנסיבי, כלומר בצורה שלא דורשת התערבות גדולה, בצמוד לעיר יכול להיות חלק מחיי התושבים כמקום בילוי ונופש ולפי דעתי למרות המורכביות הרבות שעולות, שימור שטח בצורת ניהול כזו יאפשר את גיוון מקומות הנופש של התושבים ויספק להם גישה אל טבע שהוא נגיש כתוצאה מהקרבה לעיר ובעל אופי מיוחד מאשר פארק עירוני טיפוסי של דשא ועצים. יש ליצור שיתופי פעולה בין הגופים השונים כדי לאפשר את קיום המערכות החצי טבעיות האלו וטיפוח שלהם כערכים אקולוגיים חשובים בפסיפס הנופי שנוצר.

יער מטע על רקע רמת בית שמש המתרחבת

מזווית ראיה אחרת במרכז הארץ ישנם חורשות וחלקי יערות רבים הנושקים אל הערים והישובים. על כן נראה שעתידם של חלקים רבים מיערות ישראל הם השתלבות בתוך החלקים העירוניים. אחרי הכל בישראל קצב הריבוי של האוכלוסייה גבוה מאוד וכך גם קצב הבינוי והלחץ לפתח עוד ועוד שטחים למגורים. על כן יש לחשוב על פתרונות לשילוב וקיום יחדיו של טבע מתפקד ושכונות למגורים. בלי זה נאבד את השטחים הפתוחים הלא מגוננים וחבל. באזור ההר במרכז יש חפיפות רבות בין העיר ליער וחלקם הגדול של החפיפות מביא להצלחות של שילובים של האוכולסייה בפעילות היער.


 


  



יער ירושלים בין שני שכונות- רמת מוצא והר נוף בירושלים 

לכן לסיכום אני חושב שבעזרת שיתופי פעולה בין הרשויות המקומיות ומנהלי שטחים טבעיים ומיוערים אפשר יהיה להגיע לניהול שטח מיטבי שיוצר הזדמניות לטיילות משמעותית ולשמירת טבע יחדיו. זאת מבלי להזכיר את הערך שיש להעלאת המודעות של התושבים לטבע סביבים שבבוא היום יילחמו על כל פיסת שטח טבעי ליד ביתם אם נשכיל לרתום אותם לאהבת ושמירת הטבע הסמוך לביתם.

יום שבת, 9 בספטמבר 2023

התפלגות פסולת ביערות קק"ל| בניית פרוטוקול דיגום


פסולת הינה כל חפץ המושלך למרחב הציבורי ויוצר מפגע בין אם זה בעיר או מחוצה לה, ובשטחים פתוחים כדוגמת יערות. 
בפוסט זה אסקור את התופעה ואשתף בניסיון לבנות פרוטוקול דיגום שבא לתת תמונת מצב אודות הפסולת ביערות ישראל. דבר אשר יכול לעזור להכווין את היכולת שלנו להפחית את כמויות הפסולת המושלכות ביער כיום. כך למשל אם מרבית הפסולת היא כלים חד- פעמיים שווה לשקול לאסור שימוש בהם ביער או לפחות להמליץ על הפחתה או לתת דגש על איסוף שלהם למבקרים בחניונים ביער. 

הפסולת מושלכת בחניונים, צידי דרכים ואפילו בלב היער. מספיק לעצור ולהתעמק בבחינת נקודות שונות ביער ולראות אפילו במקומות פחות צפויים נקודות פסולת רבות מסוגים שונים. 

פסולת בקרבת חניון ביער בן שמן 

כדי לבנות את הפרוטוקול התחלתי מאיסוף אשפה ביער תוך כדי תיעוד של כל חפץ אותו אני אוסף. השתמשתי ברשם קול כדי להקל את האיסוף של הפסולת והשתמשתי במקל איסוף PICK UP TOOL - תופסן יד עזר. שימוש בכלי זה מאפשר איסוף של כמות פסולת רבה יותר בנוחות יחסית והגעה למקומות שקשה להגיע בדרך כלל כמו שיחים. לבסוף פענחתי את ההקלטה וסכמתי את כמות הפרטים מכל קטגוריה וחישבתי את אחוז הפרטים מכל קטגוריה. 

תופסן יד עזר בשימוש בשטח לאיסוף פסולת. 

בניית הפרוטוקול התבצע בקיץ שנת 2021, האיסוף התבצע בהליכה איטית וסריקה של השטח. אמנם גודל השטח לא הוגדר אך הייתה התמקדות בחניון או אזור בעל מאפיינים דומים. האזורים שנבחנו היו חניון, צידי דרכים או יער רב תכליתי ׁׁ(אזור ביער שאין לו ייעוד ספציפי- מרבית שטח היער). 
 
עזר סוגי פסולת ביער

במהלך איסוף הפסולת נתקלתי בהתלבטויות בסיווג הפסולת. תחילה ניסיתי ליצור קטגוריות רחבות ככל הניתן ולכלול באותה קטגוריה מספר פריטים שדומים מהחומר שהם נוצרו. אך בהמשך החלטתי להתמקד בשימוש שיש לכל סוג פסולת ולאו דווקא החומר ממנו הוא עשוי. כך למשל, חד"פ כולל את כלל סוגי הצלחות, כוסות וסכ"ום חד פעמי. מעבר לכך, אחד הקטגוריות שבלטו הייתה "חתיכת פלסטיק קטנה" שהגיע ל כ- 40% מפרטי הפסולת שנאספו בחניון ביער חרובית. דבר שיכול לרמוז שפסולת הפלסטיק מתפרקת עם הזמן ויוצרת מפגע שקשה יותר לאסוף.  

סוגי הפסולת העיקריים ביער (כ- 40% פלסטיק מסוגים שונים) 

מנתוני סקר מקדים זה ניתן לראות שמרבית הפסולת הינה פלסטיק בצורות שונות (40%), כלים חד פעמיים (7%), מגבונים(22%) ונייר טואלט (15%, האחוזים בחניון ביער חרובית). ככל שיש קרבה לחניון כך גם גדלים כמויות הפסולת אך יש פסולת שמפוזרת בכל היער ואפילו במרחקים גדולים יחסית בתוך היער.  בחלק הרב תכליתי של היער בהשוואה לחניון ניתן לראות כי פלסטיק לסוגיו מגיע ל- 33%, כלים חד פעמיים 11%, מגבונים 16%, ונייר טואלט 7% מעט דומה אך מעט פחות. בשטח הרב תכליתי מצטרפים קטגוריות נוספות כמו פסולת תעשייתית ופסולת טיול שלא נצפתה בחניון עצמו. 
השוואה בין שטח יער בייעוד רב תכליתי לעומת שטח יער בייעוד חניון. ניתן לראות שהפסולת בשטח הרב תכליתי מפוזרת ליותר קטגוריות כאשר הגדולות הן מגבונים, בקבוקי פלסטיק וחתיכות פלסטיק קטנות ובקבוקי זכוכית.

כמובן שמדגם של שני מקומות איסוף זה לא מספיק כדי לקבל תמונת מצב טובה ובהחלט כדי להבין טוב יותר נדרש לערוך דיגום ממספר אתרים. על כן בהמשך אני מתכנן להוסיף עוד אתרים למחקר ולנתח את הנתונים שיתקבלו מסקר גדול יותר שאערוך. 

יום שבת, 24 ביוני 2023

מדריך| הנבטת זרעים

בפוסט זה נכיר את עקרונות הנבטת הזרעים. כלומר מה נדרש מאיתנו כדי להנביט ומה התנאים האופטימליים לכך. 

הציוד הדרוש 

החומרים להם אנחנו זקוקים כדי להנביט. מתחילים במגש זריעה או לחילופין כלי כיבול אחר כדוגמת תבנית ביצים או עציצים קטנים, בנוסף אנחנו זקוקים למצע שתילה, אל תתפתו להשתמש באדמה המקומית מהגינה מכיוון שהתכונות שלה פחות מתאימים לנבטים, מבחינת קיבול מים ואיורור שהם יותר בעיתיים לרוב וכמובן זרעים. כמו כן הצטיידו גם בכלי כתיבה ודף או לחילופין טוש וסימניות. 

תהליך הזריעה 

נקח את מגש השתילה שלנו ונמלא אותו במצע שתילה. את השלב הזה צריך לעשות בצורה כזאת שכל החורים במגש יהיו מלאים במצע, כדאי בשלב המילוי לדחוס את המצע בכל חור כדי לוודא שאין בו חללי אוויר ולמלא בהתאם. לאחר מכן נשקה את המגש עד נגירה של המים. בשלב הבא נייצר חורים בכל אחד מהתאים שבמגש או בעציץ שבחרנו לזרוע בו. אחרי שלב זה נתחיל לזרוע בפועל. נראה שהזרעים תקינים ואין פגעים חמורים בזרעים.

זרעים ניתן להשיג ממשתלות או מחניות כלי גינון או לחילופין גם דרך אנשים פרטיים שמגדלים ואוספים זרעים והרבה פעמים מוכנים למסור למעוניינים בהם. בדרך כלל הזרעים נמכרים בכמויות קטנות ומתאימים לזריעה מיידית.  בתור גנן ביתי גם לא צריך יותר. יש לשים לב שרוכשים זרעים שלא פג תוקפם מכיון שחיוניות הנביטה מאוד מושפעת מהזמן לאחרי האיסוף שלהם. 

כמה זרעים יש בגרם אחד 


הנתונים באדיבות זרעים בן שחר 

ההחלטה כמה זרעים לשים בכל חור נובעת מגודל הזרע, ככל שהוא גדול יותר כך גם נשים פחות זרעים וכלל שהוא קטן נשים יותר אך עדיין לא יותר מידי. תזכרו שלכל זרע יש פוטנציאל להיות צמח בפני עצמו, וכל צמח בפני עצמו הוא די גדול. לכן יש חשיבות גדולה בזריעה נכונה. נמקם 1 עד 2 זרעים אם הם גדולים כמו למשל אפונה, שעועית ובין 3-4 זרעים קטנים כמו רוקט או מיזונה למשל. מומלץ שעומק הזריעה יהיה פי שניים מגודל הזרע. כלל שהזרעים גדולים כך נטמון אותם עמוק יותר. 

אני נוטה לבצע זריעה של מספר שורות במגש מאותו גידול כדי להקל על המעקב וגם ליצור כמות של שתילים. שלב חשוב נוסף הוא רישום הצמחים שזרענו. אפשר לעשות זאת בעזרת טבלת מעקב במחברת לפי השורות ומיקומם במגש או לחילופין בתוויות שעליהן נרשום את זמן תחילת הזריעה ואת הגידול שאנחנו מנביטים. אפשר גם לעקוב אחרי מספר הנבטים ולחשב את אחוזי הנביטה אם כבר יש לנו את כל הנתונים אך זה בונוס ויכול לעזור לכם להבין קצת יותר על איכות הזרעים. אחרי שממלאים את כל המגש מכסים את הזרעים שטמנו בשכבה של תערובות שתילה ומשקים היטב. בשלב הראשון הזרעים סופחים אליהם המון מים וחייבים הזנה רצופה של מים. 

תנאים עד התפתחות השתיל 

עכשיו אתם עוברים לשלב המסובך יותר והוא ההמתנה לנביטה. זרעים של צמחים שונים נובטים אחרי זמן שונה. יש כאלו שתוך לילה ינבטו ויש כאלו שיקחו את הזמן וינבטו אפילו שבועיים או יותר אחרי הזריעה. חשוב כל הזמן הזה לשמור על מצע לח כדי לאפשר נביטה. 

התנאים שבהם אנו ננביט לוקחים תפקיד חשוב מאוד. אם התנאים לא יהיו מתאימים הזרעים לא ינבטו או יתפתחו בצורה לקויה. בשביל הנביטה עצמה הזרעים זקוקים למים אך לא לאור לכן שלב זה יכול גם לקרות בסביבה פחות מוארת. אך בשביל השלב הבא, הגדילה והתבססות הצמחים חייבים אור אחרת הם לא יצליחו להתפתח ולהיות חיונייים, מכיוון שתהליך הפוטוסינתזה לא יהיה מספיק יעיל. לכן בשלב זה צריך להוציא את המגש אל האור. 

 

איור 1: א) מבנה סכמטי של נבט צמח דו פסיגי (למשל אפונה), ב) נבטים צעירים ומוכנים להעתקה

אחוז הנביטה תלוי במידה רבה בחיוניות הזרעים. לכן אם הזרעים לא חיוניים הם לא ינבטו לא משנה מה נעשה. לרוב זרעים איכותיים ינבטו בקלות ובאחוזים גבוהים. ניתן לספור את מספר הזרעים שאנו מטמינים ולאחר מכן לספור את אלו שנבטו וכך לחשב את אחוז הנביטה של הזרעים שברשותנו.

אחרי שלב ספיחת המים יוצא קודם כל השורשון ורק לאחר מכן הנצרון. בצמחים יש הבדלים במבנה של העלים הראשונים לעומת העלים הבוגרים יותר. כך למשל לעלים העובריים קוראים פסיגים. בדרך כלל הפסיגים בלי סידור עלים נגדיים ויש להם צורה שונה לעומת העלים הבוגרים. בדרך כלל נוטים להעביר את נבטי הצמחים אחרי שיש להם מספר עלים בוגרים בודדים. אל תאפשרו לנבט לגדול זמן רב מידי בעציץ ההנבטה אחרת הוא מאבד את חיוניות ולא יגדל בצורה נאותה וחיונית. 

מחלקים באופן כללי את הצמחים לדו פסיגיים ולהם שני פסיגים, למשל אפונה, חסה ועוד. ולחד פסיגיים כאשר להם רק פסיג אחד בנביטה תירס, חיטה ועוד. בהתאם לשיוך הצמח ניתן לראות את התפתחות העלים הראשונים ובהתאם לכך להחליט על ההעתקה שלהם.


איור 2: זרעים ותרמיל יבש של אפונה

זרעים מתפתחים מהפרחים והם בעצם עוברים מופרים שנמצאים בתוך הזרע. מבנה הזרע כולל את העובר ואת חומר התשמורת (האנדוספרם) המאפשר את הזנת הצמח הראשונית. לאחר מכן הצמח מתחיל לייצר סוכרים בתהליך הפוטוסינתזה. 

הנבטה של זרעים מצריכה תנאים אופטימליים ולעיתים תנאים מאוד ספציפיים לכל גידול וגידול. על כן לפני הנבטת הזרעים נבין האם יש לנו את כל התנאים הנאותים לשם כך. לעיתים ההתעסקות בהנבטה לא מצדיקה את עצמה וניתן לרכוש שתילים איכותיים ממשתלות שמוכרות שתילים איכותיים. 

נדרש לעקוב אחרי התפתחות הנבטים, העתקה מאוחרת יכולה לפגום באיכות השתילים וקבלה של צימוח לא חיוני ועל כן חוסר יבול. לכן צריך להעתיק את הצמחים כשיש להם מספר עלים אמיתיים (איור 1 א). 

איור 3: א) נביטה של צמח דו פסיגי, ב) נביטה של צמח חד פסיגי (דגני)

דוגמה לדף מעקב אחר נביטת זרעים 



 בהצלחה בהנבטה! 

יום שני, 10 באפריל 2023

טיפול במינים פולשים: מקרה בוחן של שיטת ויקטוריה בצפון הנגב

מין פולש הינו אורגניזם (צמח, בע"ח, פטריה וכו) אשר שינה את אזור תפוצתו הטבעית, לרוב בעזרתו של האדם, ומצליח לגדול ללא טיפול ואף מתרבה בסביבה הטבעית עד כדי קיום אוכלוסיות בנות קיימא. מין פולש לרוב הורס מערכות טבעיות ומפר את האיזון שלהן, זאת בשל כך שהוא לא חלק מהמערכת האקולוגית הטבעית, כך שאין לו מתחרים או מזיקים. במקרה שלנו נדבר על מינים פולשים בהקשר של צמחים. הצמחים הפולשים מפיצים את עצמם באופן גדול משמעותית עד כדי גרימת נזקים אקולוגיים וכלכליים לסביבה הטבעית ולאדם.  

נוף של שיטת ויקטוריה ביער חירן (יתיר) בצפון הנגב 


מחלקים את קבוצת השיטים בעולם לשתי קבוצות גדולות. השיטים האוסטרליות, המאופיינות בעלים פשוטים שהם בעצם פטוטרת שהתרחבה ונהייתה פחוסה (המכונה בבוטנית פילוד). והקבוצה השניה היא השיטים האפריקאיות והאמריקאיות, שהן מאופיינות בעלים מורכבים מנוצים פעמיים, המוכרות יותר. הבדלים אלו ונוספים התבררו כמאוד משמעותיים גם ברמה הגנטית ולאחרונה פוצל הסוג שיטה, כאשר באוסטרליה נשמר השם הלטיני (Acacia) ואילו לשאר המינים מאפריקה ואמריקה ניתן שהם וקליה (Vachellia). 


פילוד (סוג העלה) של שיטת ויקטוריה 

שיטת ויקטוריה ( Acacia victoriae) הינה שיח או עץ קטן המגיע עד גובה של כ-5-9 מטר, ממשפחת הקטניות תת משפחת השיטיים. לצמח עלים שהם גילגול של פטוטרת שהתרחבה המכונה פילוד, ואין טרף מנוצה פעמיים כפי שמופיע בשיטים אפריקאיות. לעומת שיטים אוסטרליות אחרות לשיטה זו עלי לוואי אשר נמצאים בבסיס הפילוד הם שני קוצים קטנים. התפרחת היא אשכול שהוא בעצם קרקפת כדורית בצבע קרם- צהבצהב כאופייני לסוג. עונת הפריחה הינה באביב, ממרץ עד מאי. הפרי הינו תרמיל והוא שטוח והזרעים שבתוכו יוצרים בליטות המאפיינות את שיטת ויקטוריה.  קצב הצימוח של העץ מהיר מאוד אך אורך חייה קצר, באזור תפוצתה הטבעי כ-10 עד 15 שנה בלבד. מקור הצמח מאוסטרליה, בית גידולה הטבעי הוא אזורים צחיחים וסוב טרופיים שם גדלה באדמות כבדות ואדמות סחף בדרך כלל. לצמח כנראה שורשים עמוקים מאוד (כ-20 מטר) המאפשרים לו לגדלו במקומות יובשניים. בית גידולה בישראל הוא בערוצי נחלים וגדותיהם. בעולם לא ידוע על פולשניותה זאת כנאה משום שהיא שימשה לייעור בהיקף גדול רק בישראל ועל כן היא מתפשטת בצורה מהירה מאוד ומתבססת בשטחים חדשים.  

בשנת 2005 התקבל דיווח על המוקד הראשון של שיטת ויקטוריה על כביש 264 בין צומת קמה לרהט. ככל הנראה המקור שלו מהזרעים של העצים שניטעו באזור. מאז הצמח התפשט באזורים בהם היה נטוע וכיום מתפשט באזורים נוספים ויוצר מוקדים חדשים מחוץ לאזורים בהם ניטע בעבר. 

זרעים של שיטת ויקטוריה 


הזרעים שנשארים על הקרקע אחרי שהעצים נכרתים



לצמחים פולשים שלבים שונים בהתבססות שלהם בארץ, כך יש את שלב הפלישה האיטית שבשלב מתקדם הופך להיות שלב הפלישה המואצת. לשיטת ויקטוריה שלפי הנחות שונות הובאה לארץ בסביבות 1955 והתחילה לפלוש ב-2005 כלומר לקח לצמח כ- 50 שנה להגיע לשלב הפלישה המואצת. לכן שימוש בצמחים לייעור וגינון צריכה להיבחן בכובד ראש והחלטה על שימוש נרחב צריכה להיעשות בהדרגתיות כדי למנוע הכנסה של מינים פולשים נוספים. 

שיטת ויקטוריה ניטעה בצפון הנגב לצורכי ייעור כך למשל היא ניטעה ביער חירן ביתיר ובעוד אזורים בעיקר סביב באר שבע. הפרטים הרבים יוצרים סבך צפוף ובלתי חדיר אשר משנה את הנוף המדברי המקומי וכתוצאה מכך דוחק מיני צומח מקומיים. בנוסף שינוי הנוף יכול להביא לקינון של ציפורים שלא היו רגילות לאזור ואף לשנות את המאזן האקולוגי הקיים. 


הסרה של נוף העץ בעזרת משור מוטורי וריסוס הגדמים 

התכונות העיקריות שהופכות כל עץ לפולש וכמו כן גם את שיטת ויקטוריה הם היכולת ליצור הרבה מאוד זרעים, כך שבתחילת הקיץ נראים הרבה מאוד תרמילים על העץ. דבר שתורם לבנק הזרעים בקרקע, כך יש נביטות והתבססיות מאוד משמעותיות של פרטים חדשים. כמו כן העץ מתחדש לאחר כריתה מהגדם וגם באמצעות סורים בצורה נרחבת, לכן רק כריתה לא תאפשר לסלק את הפרטים אלא רק לעכב את התחדשותם. לכן הטיפולים מצריכים הרבה מאוד מאמצים, כאשר כלל הטיפולים מתמקדים קודם כל על הפחתה של בנק הזרעים בקרקע. 

ערמות הגזם של שיטת ויקטוריה שנשארות בשטח

בשנים האחרונות החליטו לנסות למגר את שיטת ויקטוריה מיער חירן. זאת באמצעות עבודה של הסרת נוף העץ בעזרת משור מוטורי לאחר מכן הדברה של העץ בעזרת תערובת של סולר וגרלון למניעת התחדשות של העצים מהסורים והגדם. ולבסוף פינוי הגזם לערמות שייעדו לשרוף אותם בעונת החורף. העבודות של סילוק העצים מתבצעות בחודשי הקיץ בשל היעילות הגבוה של יישום חומר ההדברה. דרך נוספת היא הזרקה של חומר המכונה מיילסטון ובכך בעצם להמית את העץ, אך העץ נשאר לעמוד במקומו ולכן שיטה זו יעילה במקרים בהם יש עצים בודדים מפוזרים. לעומת זאת בעומדים ובשטחים בהם יש פרטים רבים הסרה של נוף הצומח וטיפול בגדם בעזרת גרלון מהול בסולר היא שיטה יעילה יותר המאפשרת לנקות את הנוף בפעולה יחסית קצרה ויעילה. 

פעולת ההדברה, ריסוס בסולר וגרלון למניעת התחדשות של העצים 
 
כחלק מתוכנית יערני העתיד בקק"ל אני ושותפי לצוות הגענו כדי להתשתתף בעבודה' ללמוד ולהתרשם מביצועה ומהיקף שלה. במהלך יום העבודה ביצענו את פעולות ההדברה של העצים שנכרתו וגררנו את הגזם אל הערמות. היום כלל הסרה של עשרות עצים כאשר העבודה מתבצעת בחום ובתנאים קשים. 

גדם שרוסס בגרלון (טריקלופיר)


גדמים של העצים 







 סוגיית הטיפול במינים פולשים היא מסובכת ולא תמיד כל החלטה להתמודד עם המינים שכבר פלשו זה דבר פשוט וקל לביצוע. לרוב ההחלטה היא קודם כל טיפול בכתמים קטנים בשטחים בעלי ערכיות גבוה לשמירת טבע, זאת משום שזה יעד ניתן להשגה. כמו כן היעד בטיפולים לרוב הם להשיג הפחתה של הפרטים בשטח ומניעת התעצמות הפלישה ולא ביעור האוכלוסיה כולה.  

פעולת הדברת המינים הפולשים דורשת הקצאת משאבים רבה והתחייבות לניטור וטיפול חוזר ונשנה בשטחים הנגועים. לכן כל החלטה לטפל בשטח כזה או אחר צריכה להתקבל אחרי שיקולים רבים ולהביא בחשבון שהטיפול יימשך זמן רב. כך גם במקרה של שיטת ויקטוריה ביער חירן, כל שנה מתבצע ממשק של הורדת ההתחדשיות וריסוס של כלל ההתחדשויות. דבר נוסף המקשה על הטיפול הוא היותה של שיטת ויקטוריה צמח רב גזעי והטיפול בו מצריך כריתה של כלל הגזעים דבר הדורש זמן רב יותר והקפדה על הורדת כלל הגזעים. 

עץ בנוף המדברי והנוף בלעדיו


שלבים בכריתת העץ 

עולה סוגיה נוספת והיא כיצד להתייחס למינים הפולשים בצפון הנגב. מצד אחד, אלו הם עצים שמצליחים לייצר אוכלוסיה בת קיימא ולגדול באזורים שכמעט אף עץ מקומי לא גדל בו ומתחדש בו בהיקפים גדולים ומצד שני הם יוצרים נזקים אקולוגיים בשטח כמו דחיקת מינים מקומיים ויצירת בתי גידול חדשים שלא נראו בעבר באזורים אלו העלולים לשנות את המאזן האקולוגי בשטח.

כאן עולה השאלה האם זה לא יער בר קיימא? וזהו משהו יחסית נדיר בתנאים הצחיחים בצפון הנגב. אם כן, עולה השאלה האם השקעה במלחמה נגד העץ שווה את המאמץ וזה עוד מבלי להזכיר את השימוש בסולר וגרלון בשטח שאומנם אלו חומרים שהשפעתם בסופו של דבר עוברת אך הם מהווים השפעה בוטה על המערכת האקולוגית ועל החי והצומח באזור המטופל בשלב הטיפול ואחריו.   

עץ פולש נוסף, שיטה מכחילה- נפוץ כמעט בכל הארץ בעיקר במישור החוף 

אני לא בטוח שיש גישת בניים אבל נדרש לפי דעתי להכריע בסוגייה. כאשר יש טיפול בשטח בו יש שעץ פולשני אז אנחנו מאבדים את השטח בזמן הטיפול משום שהשטח עובר פעולות אגרסיביות של כריתה והדברה. נשאלת השאלה האם יהיה נכון לאפשר ליצור חניונים בצידי דרך עם עצי שיטה מכיחלה למשל? אני לא בטוח אבל חושב שיש מקום לחשוב על כך ולשקול גם דרכי בניים. לסיכום העיניין אני חושב שצריך לבנות תוכנית מקיפה לטיפול במינים פולשים ולשקול מנעד גדול פעולות הכוללות טיפול בכל שלבי החיים של הצומח הפולשני. מהניסיון שנצבר ידוע כבר שהדברה של עץ פולשני היא תחזוקה ארוכת טווח באופן מעשי לנצח. לכן צריך להיערך לכך ולהבין שאי אפשר להתחייב לטיפול מאוד אינטנסיבי לאורך זמן רב בשטחים גדולים אלא לבחור את המקומות בהם אפשר להשתלט על הצמח ולהשקיע שם. כדי שלא יובן לא נכון, אני בעד לטפל במינים פולשים אך מנסה לראות עוד זוויות בטיפול בהם.