שריפות יער| התרשמות אישית מכיבוי בפועל

תמיד שמעתי מרחוק על שריפות יער, מהרדיו מהאינטרנט, מהחדשות. לעיתים ביקרתי ביער אחרי שריפה וראיתי את המצב בשטח. אך אף פעם לא ראיתי שריפה פעילה ביער. המצב השתנה כשתחלתי לעבוד בקק"ל בשנת 2022 אחת המשימות בתפקיד היא כוננות שריפות. עונת השריפות מתחילה בחודש מאי לערך ומסתיימת בדצמבר לפי תנאי מזג האוויר הצפויים ובהתאם לתחזיות של השירות המטראולוגי. בתקופה זו יש תורניות הכוללות תורנים אזוריים המסתובבים ברכבים בשטח ועוברים בחניונים כדי לוודא שהמבקרים מתנהלים ביער מבלי לגרום לנזקים וזמינים לצאת לקריאות על דיווחים על שריפה. כמו כן יש 3 כבאיות הנמצאות בכוננות תמידית ופרוסות בנקודות קבועות וזמינות לצאת לקריאה במידה ונדרש.  

לכל שריפה הכנתי טבלה ובה נתונים מטאורולוגים בסיסיים הכוללים את הטמפרטורה, הלחות היחסית של האוויר, מהירות הרוח בקמ"ש, מהירות המשב העליון וכייון הרוח העיקרי בשריפה. בנוסף הוספתי גרף המתאר את כייון הרוח ועוצמתה במהלך השריפה כך שאפשר יהיה להתרשם מה כיוון ההתפשטות העיקרי של השריפה שנקבע פעמים רבות בעיקר בעקבות כיוון הרוח. 

כיוון  הרוח נמדדת במעלות ומייצג את הכיוון ממנה נושבת הרוח, כך למשל רוח מערבית הינה רוח המגיעה ממערב ונושבת לכייון מזרח, כלומר התקדמות האש תהיה מזרחה. קצת מבלבל אבל אפשר להתרגל. 

גרף המדגים את כיווני הרוח במעלות וכיוניהם כפי שחישבתי מהנתונים המטאורולוגיים 

שריפת יער בכניסה להר כרמילה 

שריפה ביער הקדושים ביוני 2022

נתוני בסיס בעת השריפה

בפעם הראשונה שנדרשתי לתפעל שריפת יער לבד היתה בקיץ 2022 בחודש יוני. ראיתי עשן ברקע ומיהרתי להגיע זה היה ליד כביש 38 באזור לפי העלייה להר כרמילה. היתי הראשון מבין אנשי קק"ל שהגיעו לשטח. בשטח כבר היתה כבאית אדומה של כב"ה, לאט לאט הגיעו עוד צוותי כיבוי של קק"ל עד שהיו כל שלושת הכבאיות שזמינות באזור, בנוסף אליהם הגיעו גם צוות הכוננות של עובדי הקבלן וכל התורנים באזור. תחילה הכיבוי התמקד בעקב השריפה ולאט לאט האש התחילה לטפס במעלה, כשהגיעו הכבאיות של האזור הכוונתי אותם לחזית האש שלא הייתה גדולה בכדי לעצור את המשך ההתשפטות. אחרי כשעה וחצי לאחר מאמצי כיבוי של כל הצוותים הצלחנו להשתלט על האש. השריפה לא הייתה גדולה מאוד. אפשר אפילו להגיד שהיא הייתה קטנה, גודלה הסתכם ב- 2.5 דונם ונשרפו מספר עצי אורן וצמחיית תת היער. אך ההשתתפות שלי בשריפה הייתה די אקטיבית. הכוונתי את הכוחות בקשר וניסיתי בצורה אקטיבית לעזור בכיבוי השריפה. התנאים המטאורולוגיים מנעו התפתחות של שריפה גדולה, אחוז לחות גבוה ורוח חלשה מאוד. 

שריפה סמוך לקיבוץ צובה 

השריפה בין צובה לעין נקובה ביולי 2023 

טיפול בצידי דרכים סמוך לשטח השריפה איפשר כיבוי מהר יותר  

נתוני בסיס בעת השריפה

שריפה נוספת שהשתתפתי במאמצי הכיבוי שלה הייתה באוגוסט  2023 ליד צובה, בוואדי בין עין רפא לצובה התחילה ככל הנראה שריפת גזם ולאט לאט התפשטה לכיוון  היער. זה הפך די מהר לשריפה גדולה והגיעו לאזור צובה כוחות כיבוי גדולים מאוד.  רוח חזקה ולחות נמוכה תרמו להתפשטות מהירה של האש.  נראה כי האש עטפה את צובה והייתה כבר על גדר הישוב. הוזנקו מטוסים ואף מסוק כיבוי שהשתתפו בעצירת התפשטות האש לכיוון הישוב. על הדרך אותה רואים בתמונה בוצע במהלך אותה השנה טיפול של גיזום של החורש הטבעי וכריתה של עצי אורן לצורכי הגנה מאש באזור זה. לפי דעתי טיפול זה מנע דליקה משמעותית יותר באזור זה ואפשרות לנגישות אל השטח, כך שאפשר היה להיכנס לתוך היער ולעצור את האש ולבצע עצירה מוחלטת שלה. בסך הכל נשרפו כ-70 דונם.

שריפת יער סמוך לעין נקובא 

עץ בוער בשריפה סמוך לעין רפא 

כוחות כיבוי רבים במקום 

שריפה במאי 2024 ליד עין נקובא בתצפית מכיוון צובה 

נתוני בסיס בעת השריפה 

בדומה לשריפה של עין רפא בשנת 2023 התרחשה שריפה נוספת בקרבת מקום בשנת 2024 ליד עין רפא, מעט צפונית יותר למיקום השריפה הקודמת גם במקרה זה הגיעו כוחות כיבוי רבים והוזנקו מטוסים תוך זמן קצר מה שהביא לממדי שריפה מצומצמים יחסית שהיו כ- 33 דונם של שריפה קרקעית וצמרות. לשריפה כזו יש פוטנציאל להתפתח ולהיות שריפה מאוד גדולה במיוחד בשטח עם רצף מחטני גדול, שנמצא סמוך ליער הקדושים. השילוב של תחילת העונה כך שבצומח עוד היית לחות לא מעטה ועם תגובה חזקה מצד כיבוי אש השיגו השתלטות מהירה על השריפה. 

לא כל שריפה מתפתחת לשריפה גדולה, ההשפעות המרכזיות הקובעות אם השריפה תהפוך לגדולה היא מהירות הרוח ותנאי מזג האוויר הכוללים לחות וטמפרטורה. כמו כן משפיע מהירות התגובה של כוחות כיבוי ופוטנציאל היקף השריפה כלומר השטח שיכול להישרף. במקרה של שריפת עין נקובא ב2023. כוחות כיבוי אש שהגיעו היו גדולים מאוד וזמן ההגעה של מטוסי כיבוי היה מהיר מאוד. כל אלה הגבילו את התפשטות האש והביאו לשריפה בינונית של כ- 33 דונם למרות הרוח החזקה שהגיע ל- 32 קמ"ש במשבי הקיצון. לולא התגובה המהירה ייתכן ושריפה זו הייתה מתפתחת להרבה יותר גדולה ומשמעותית. 

לשריפה מגיעים התורן בטנדר או רכב שטח וכבאית עם הנעה 4X4 ומתחילה פריסת קוים לטובת הכיבוי. לאט לאט סוגרים על השריפה ומתחילים לכבות נקודות בוערות. עצים גדולים שנדלקו קשה יותר לכבות והם יכולים לבעור שעות ואף ימים. מה שחשוב זה לבודד את האזורים שבוערים מאלו שעוד לא וליצור הפרדה כך כשהשריפה מתוחמת היא לא יכולה להתחדש. בפועל העבודה העיקרית היא כיבוי סופי של הנקודות הבוערות שמהן יכולה השריפה להתחדש. 

שריפת יער עדולם סמוך לגדר ההפרדה 

מטוס מסייע בכיבוי השריפה ביער עדולם 

השריפה ביער עדולם 

חלק מהעצים שנשרפו כליל 

כבאית בשעת פעולה בשריפה ביער עדולם 

נתוני בסיס של השריפה 

ב26 לאוגוסט 2024 התרחשה שריפה נוספת ביער עדולם שהשתתפתי בכיבוי שלה. הפעם זאת שריפה בעוצמה בינונית שהסתיימה במהירות בעקבות הזנקה של מטוסים ותגובה מהירה של כיבוי אש. שטח השריפה הסתכם בכ- 48 דונם. 

במהלך השריפה פרסנו כמה קוים לכיבוי שלה. משום שעוצמת האש לא היתה גבוה במיוחד ומרבית האש לא עלתה לצמרות אפשר היה לפרוס קוים רבים ולעצור את התפשטות האש. 

במקביל בכביש 1 בין שער הגיא לשורש התפתחה שריפת רכב שהפכה לשריפת יער וכל הכוחות הוזנקו לשם להשתלט על השריפה. כל שריפה על כביש 1 מזניקה כוחות רבים מכייוון שזה מקום מרכזי ועם פוטנציאל נזק מאוד משמעותי, לא צריך להזכיר את שריפת הרי יהודה מ2021 ששרפה 11,000 דונם יער ופגעה בקו בתים ראשון של גבעת יערים ורמת רזיאל. 

שריפת אשתאול

ספוט שהתפתח כקילומטר וחצי מהר כרמילה סמוך לכביש 1 

העשן כפי שנצפה ממשלט 16 ביער הקדושים סמוך לבית מאיר

גם במהלך הלילה התבצע כיבוי בצידי הדרכים  

נקודה בה האש התחילה לבעור שוב ונדרש לכבות במהלך הלילה

כיבוי לילי של נקודות שהתחדשו 

שיירה של 5 כבאיות בעת עצירה לכיבוי של ספוטים בצידי הדרך 

נקודה למילוי כבאיות של פיקוד העורף שנפרסה בשטח יער, מכונה נקניקים 

נתוני בסיס של השריפה 

שטח השריפה מתוך Google Earth Engine 

במאי 25 התרחשו שתי שריפות ענק ביער אשתאול ופארק קנדה שהזכירו במידה רבה את השריפה הגדולה מאוגוסט 2021 ביערות סטף והקדושים.  שתי שריפות ענק שקרו בהפרש של שבוע. ביום השואה ויום הזיכרון. בשני השריפות עלו באש כ- 22,000 דונם ביערות אשתאול ופארק קנדה. בימים אלו שררו תנאי קיצון של רוחות חזקות ולחות נמוכה מאוד אשר הקשו על הכיבוי. 

שריפה אשתאול ב23/04 התחילה סמוך לישוב תרום בשטחים חקלאיים, לא ברור כתוצאה ממה אבל יתכן פעילות כלשהי הכוללת חום או אש אשר גרמו לשריפה בשדה הסמוך לישוב ומהר מאוד בחסות הרוח האש עברה לכיוון יער אשתאול הסמוך והמשיכה להשתולל בחסות הרוחות ואף עברה את כביש 38 לכיוון הר כרמילה ואף יצרה ספוט באזור כביש 1. בסופו של דבר נשרפו כ- 4,531 דונם בשריפה זו. פעולות הכיבוי היו ממושכות וערכו בלילה של השריפה וביום למחרת ואף נשארו נקודות בוערות גם מספר ימים אחרי הכיבוי הסופי. 

אני השתתפתי לכבות מוקדים שהמשיכו לבעור בלילה לטובת כיבוי סופי של מוקדים שעדיין בערו.  הסתובבתי בשטח ביחד עם 5 כבאיות של קק"ל ועוד תורן בשטח להכוונה למוקדי בעירה. ניווט בתוך שטח מיוער חשוך עם 5 כבאיות מורכבת ודורשת משנה זהירות בכדי לא להיתקע או להילכד בדרך צרה. 

איתרנו מספר נקודות שעדיין הייתה בעירה סמוך לדרכים וביצענו כיבוי של נקודות אלו. בהמשך קיבלו דיווח שיש מוקד נוסף שהתחדש, לאחר שהכוינו אותנו למקום ביצענו כיבוי והמשכנו לסרוק את השטח עד עלות השחר ולאחר מכן חזרנו לחפ"ק באיקאה להחלפת משמרות. 

שריפת אשתאול פארק קנדה 

העשן כפי שנצפה מכיוון כביש 38 סמוך למסילת ציון 

כיבוי לילי של נקודות בוערות בשטח השריפה בפארק קנדה 

כרמים ירוקים באמצע שטח יער שנשרף כליל 

מפלסת בשטח הכינוס, לטובת יצירת קווי בידוד למניעת התפשטות של האש 

נתוני בסיס של השריפה 

שטח השריפה  מתוך Google Earth Engine  כולל את השריפה מ23/04 

השריפה שהתרחשה ב-30/04 ככל הנראה קרתה בשל התחדשות של בעירה מהשריפה הקודמת שהתרחשה במקום שבוע לפני כן. שריפה זו קרתה ביום שרב ובתנאי קיצון, רוחות חזקות של כ- 30 קמ"ש עם משבים קיצוניים של 40 קמ"ש ולחות יחסית של 10. השריפה קרתה ביום הזיכרון וערב יום העצמאות ואילצה לבטל אירועים של יום הזיכרון והעצמאות בשל כך שכוחות כיבוי רבים וכוחות נוספים עסקו במאמצי הכיבוי. בשריפה זו גם נצפו מראות קשים של שריפה ש"דילגה" מעל כביש 1 וסיכנה רכבים שנסעו על הכביש בזמן זה. בשיא השריפה נעזרו בדחפור של קק"ל בכדי לפרוץ את מחסום הבטונדות באמצע הכביש לטובת חילוץ רכבים. השריפה הפשטתה תחילה לכיוון צפון מערב לכייון נווה שלום, לטרון וצפונה לפארק קנדה. לקראת ערב השתנתה כיוון הרוח לכיוון מערב לכיון כביש 38 ומסילת ציון. שטחה הסתכם בכ- 17,000 דונם.

מאמצי הכיבוי נמשכו גם לתוך הלילה. אני השתתפתי לכבות מוקדים שהמשיכו לבעור בלילה לטובת כיבוי סופי של מוקדים שעדיין בערו.  הסתובבתי בשטח ביחד עם 4 כבאיות של קק"ל ועוד תורן בשטח להכוונה למוקדי בעירה. 

לסיכום 

לסיכום, הגעה מהירה לשריפה מאפשרת השתלטות מהירה. לרוב כאשר מגיעים מטוסים השריפה הולכת לדעיכה ומאמצי הכיבוי הקרקעיים מאפשרים השתלטות מהירה על האש. לעיתים נדרש לחזור ביום למחרת בכדי לסיים את מאמצי הכיבוי מכיוון שחלק מהצומח נדלק וממשיך לבעור, וכל עוד יש למה לבעור השריפה יכולה להתחדש לכן בסיום השריפה חשוב ליצור קווי בידוד בעזרת טוריה והרטבה טובה שתמנע מהאש להתשפט לכיוון האזורים שעוד לא נשרפו. 

עוד נקודה משמעותית היא הכרת השטח, ברגע שמזהים שריפה מרחוק, בין אם זה ממגדל התצפית או רחפן שמבצע סריקה יש צורך להבין היכן בידיוק השריפה ואז יש לשלוח כוחות קרקעיים לאתר את המוקד. לעובדים ביער, מדריכים, יערנים יש הכרות טובה עם השטח כתוצאה מעבודה בשטח ביום יום ובעת שריפה הם יודעים ברמה טובה להכווין את כוחות הכיבוי שלא נמצאים בשגרה בשטח. 

כפי שהזכרתי לעיל לרוב גודל השריפה תיקבע לפי תנאי מזג האוויר- ככל שיהיו תנאים "טובים" להתפשטות השריפה למשל לחות נמוכה באוויר, רוחות חזקות וככל שהלחות בצומח תיהיה נמוכה כך השריפה תהיה עוצמתית וארוכה יותר. 

האם אפשר לשמור על עצים תוך כדי עבודות פיתוח?

לאחרונה עלתה בי השאלה האם אפשר לשמור על עצים במהלך עבודות פיתוח? עבודות כמו הרחבת כביש, בנייה של מתקנים הנדסיים או הטמנה של קו מים חדש או באופן כללי בנייה של מתקן חדש באזור בו קיימים עצים. 

בכדי לבחון את העיניין נדרש לבדוק את מצבם של העצים סמוך לעבודות שנמצאות בשלבי בנייה או שהסתיימו כבר. 

שימור עצים במהלך עבודה בשטחים פתוחים- בניית בריכת ויסות למכון טיהור שפכים שורק 

מדובר על פרויקט לבניית בריכת ויסות שתאגור מי ביוב המגיעים מאזור ירושלים בזמני שיא ותווסת את כניסתם לתוך מתקן טיהור שפכים הנמצא על נחל שורק קצת יותר במורד. הבריכה נבנת כך שתיהיה בתוך המדרון של ההר וסופו של דבר לא תהיה גלויה. בכדי לחפור את הבריכה חוצבים חלקים משמעותיים במדרון של ההר ומאחסנים מאות קובים של עודפי חפירה. 

עודפי החציבה נאגרים בחניון סמוך ודרך עפר שקיבלו אישור לבצע זאת. נבחן את מצבם של העצים בתחומי החפירה של בריכת הוויסות עצמה ובחלקים הסמוכים המשמשים לאחסנה של עודפי עפר. 

מהתמונות ניתן לראות שהעצים כוסו בגובה של 4-5 מטר בעודפי חפירה כאשר הגזע נעטף באיסכורית צמוד לגזע העץ. זאת לא צורה להגן על העץ ובטח לא לשמר את העץ. הזמן יגיד את שלו כמה זה ישפיע על העצים שכוסו בעודפי החפירה. 

ממקרה זה ניתן ללמוד שאסור לאשר אחסנת חומרי חפירה סמוך לעצים ונדרש לוודא את הפרט להגנת העצים. גדר איסכורית לא עומדת בלחץ של 4-5 מטר של עודפי עפר המאוחסנים לגובה. על כן יש צורך למצוא אלטרנטיבות לגידור שלא מאפשר זליגת חומרי חפירה אם מאשרים לאחסן עודפי עפר. 

תחילת אחסנת עודפי החפירה וניסיון לגידור העצים עם איסכורית צמוד לגזע 

תמונה כללית של עודפי החפירה סביב העצים בחניון קנדה 

כך נראה עץ מקרוב המאוחסנים סביב עודפי חפירה 

אחסנה של חומר גרוס על דרך היער עם חריגה משמעותית 

שימור עצים במהלך עבודה בסמוך לעצים- הסדרת צומת כניסה לבריכת המורים 

בפרויקט בניית בריכת המורים- בריכה לאגירת מים כחלק מהמערכת החמשית לאספקת מים לאזור ירושלים נדרש להסדיר צומת כניסה לבריכת המורים שנמצאת בתוך היער. כחלק מסקר העצים שבוצע, עצי אורן וברוש הוגדרו לשימור לאורך הדרך המובילה להר אדר. אך במהלך העבודה נעשו עבודות עפר לצורך סלילת נתיבי ההתחברות אל כביש הגישה הפנימי. השורשים ובסיס העצים נחפר לגמרי כפי שאתם יכולים להתרשם בתמונות המצורפות, כתוצאה מכך העצים התנוונו ומתו ונאלץ לכרות אותם.  

מעבודה זו אפשר לראות שאם העבודות לא איפשרו את שימור העצים הם היו צריכים להיות מוגדרים לכריתה ולקבל עליהם פיצוי ההולם את השווי שלהם, אך לפי מידע שהגיע אלי בעת התיאומים המוקדמים היו מי שהתעקשו להגדירם לשימור. במקרה כזה צריך גם שיהיה ליווי של אגרונום שיפקח בעת העבודות שאכן ניתן לשמר את העצים. 

ייתכן גם שאפשר היה לחשוב על צורת ביצוע שונה של תעלות הניקוז ובכך לאפשר את שימור העצים. 

  

החפירה לצורך סלילת נתיב האצה ובניית תעלת ניקוז בצד הדרך. 

חפירה על הגזע וקריעה של שורשים משמעותיים של העץ. 

עץ שמת לאחר שנחפרו כל השורשים המשמעותיים שלו. 

לאחר החפירה עצי האורן והברוש התנוונו ומתו. 

הטמנת קו מים חדש בסמוך לעצים ביער- קו מים לעין רפא 

כאן מדובר על הטמנת קו מים בקוטר של 24 צול שנועד לתיגבור אספקת מים. בשל העובדה כי על הדרך כבר מוטמנים קו גז וקו דלק המתכננים נאלצו להזיז את תוואי קו המים מחוץ לדרך אל מדרון שנמצא בסמוך. נערך סקר עצים ועבר בקרה על ידי הגורמים הרלוונים כמקובל. בעבודות אלו לא בוצע ליווי ע"י אגרונום אלא פיקוח מדלג של יערן קק"ל. 

לאחר העבודות אכן רק מספר מועט של עצים נפגעו בעבודות. אך יש כאן נזקים שיכלו להימנע. למשל העץ ברוש שנפגע בבסיס הגזע, כנראה בשל עבודה ונסיעה לא זהירה של באגר או טרקטור. מלבד זאת הנזק המרכזי הינו עץ אורן ברוטיה בוגר שהוגדר לשימור אך בוצעה חפירה ממש בסמוך לגזע והעץ לא שרד. נזק שהיה ניתן למנוע בהזזה של החפירה למרחק של לפחות 5 מטר מהגזע. 

עץ שנפגע במהלך העבודה

עץ אורן קטן שנפגע כתוצאה מהעבודה להטמנת קו המים 

עץ אורן ברוטיה גדול
שעבדו ממש קרוב אליו - פחות ממטר מהגזע, בהמשך העץ התייבש ונאלצו לכרות אותו 

גדם אורן הברוטיה אחרי שנכרת 

מה ניתן לעשות בהמשך כלקח ממקרים אלו? 

1. לא לאפשר עבודה בקרבת העצים, להתרחק 5 מטר לפחות ואם נדרש לעבוד בסמוך לעץ נדרש לגדר אותו ולאפשר עבודה רק בלווי אגרונום.  

2. לא לאפשר לאחסן מערומי עפר גדולים בקרבה לעצים, כל אזור שבו נדרש לאחסן יש לגדר בעזרת איסכורית לצורך הגנה. 

3. לבחון את סקר העצים המוגש בהתאם לתוכנית לביצוע של התשתית שתבוצע. 

4. נדרש פיקוח רציף בעת העבודות וליווי העבודה תוך כדי בזמן אמת. 

5. הגדרת אזורים רגישים בקרבה לעצים ייחודיים והנחייה לעבודה רק בפיקוח אגרונום. 

6. אם נדרש גיזום- יש לחייב העסקת גוזם מומחה לצורך ביצוע גיזום שלא יפגע בעץ ופיקוח של אגרונום. רצוי לבצע בכדי להימנע מפגיעה מיותרת בעת מעבר כלים כבדים. 

7. כשנתקלים בשורשים מעל קוטר 5 ס"מ יש להנחות את הקבלן לבצע חיתוך שורשים בכדי למנוע משיכה וקריעה של השורשים המרכזיים של העץ.  

אחרי שסקרנו מספר עבודות שבוצעו בקרבה לעצים התשובה לשאלה האם ניתן לשמר את העצים היא כן אבל בתנאי שמקפידים על התנאים הנדרשים לשמירתם. 

מלבד זאת תמיד יהיו עצים שיפגעו במהלך העבודות, לכן יש להבין אם הפגיעה היא מידתית ואם ניתן לבקש פיצוי שהולם אותה או שזה פגיעה גדולה מידי ואז צריך להבין איך מאפשרים לבצע עבודה במקום. שינוי שיטת העבודה, חשיבה יצירתית יותר, ביצוע קידוחים אופקיים ועוד פתרונות שיאפשרו שמירה מרבית של העצים ופני השטח לא מופר.  

הנטייה של כולם היא לשמור על העצים אך צריך להבין את ההשלכות לשימור העצים במהלך העבודה בצורה מהימנה שמייצגת את המציאות ולא לאפשר לבצע עבודות שיפגעו בעצים ואם כן אז לקחת את זה בחשבון ולבקש פיצוי ההולם את העבודות שיתבצעו. 

אז נסיים בתמונה של עץ המוגדר לשימור במהלך עבודה של הטמנת קו מים ליד מבשרת ציון. כולי תקווה שהגנה על העצים במהלך עבודות בנייה תזכה ליותר תשומת לב והעצים יוכלו לנשום לרווחה תרתי משמע. 

עץ לשימור בפרויקט של הטמנת קו מים למבשרת ציון